"כתביו של מוחמד עלי טאהא מהווים ציון דרך אנושי ופלסטיני לא רק בגלל כישרונו הספרותי או משום שהוא מעמיד בלב הכתיבה סיפורים אנושיים על האדם הפלסטיני, אלא מכיוון שהוא משתייך לדור הילדים שגורשו בזמן הנכבה, ושנושא עמו מאז את חווייתם הטרגית", כותבת עאידה פחמאוי־ותד באחרית הדבר של לשכת המקוללים, ובו 18 סיפורים קצרים פרי עטו של מוחמד עלי טאהא - הסופר הפלסטיני הוותיק ביותר הפועל בארץ ואחד הסופרים הפלסטינים הבולטים בעולם הערבי, שנולד בשנת 1941 בכפר מִיעַאר בגליל שנהרס ב-1948*
לפנינו המבחר העשיר ביותר של סיפוריו שראה אור בעברית, המציג את כתיבתו המגוונת המשתרעת על פני חמישה עשורי יצירה. השקפתו על החברה הפלסטינית, על השלכות הסכסוך, על פערי הדורות, על הכפר והטבע, על היהודים ועל הערבים, על התקווה ועל הייאוש – כל אלה נשמעים עתה במלוא כוחם גם בעברית, בספר נוסף בפרויקט המבורך של חוג המתרגמים שהתגבש במכון ון ליר - סדרת מכתוב مكتوب, המביאה תרגומים בעברית ליצירות מהספרות הערבית.
כותב מבקר הספרות הפלסטיני, ד"ר פייצל דראג':
הקריאה בסיפוריו של מוחמד עלי טאהא מעוררת את הלב... אלה סיפורים שנכתבו בכנות, ויופיים מקורו בכך שזהו סופר החי את מציאות חייו, שאותה הוא מתרגם לספרות; או נכון יותר לומר – סופר החי את כתיבתו ומאפשר לה לדבר בעד עצמה.
איור על העטיפה: כרים אבו שקרה, "צבר בקרטון", 2015
*נא לא לבלבל עם המשורר והסופר טאהא מוחמד עלי [2011-1931], יליד הכפר הפלסטיני ספוריה בגליל.
ועליי להתוודות בפניכם, גבירותי ורבותי, שידידנו הישאם עדיין מאוהב בקשת בענן. בכל פעם שהיא נגלית לעיניו ניעור בקרבו הדחף לרוץ עד שיתפוס אותה. ואלמלא גילו המכובד, והשיער המאפיר שעל ראשו ועל שפמו ועל חזהו, ולולא הפחד שלו שאחד מילדיו יתפוס את ידו ויומר לו בקול עצוב: 'לאן אתה הולך, אבא?' או אחד מנכדיו יתייצב בדרכו וישאל: 'לאן אתה הולך סבא?' לולא חשש מכך כבר היה חולץ את נעליו, משנס את מותניו ורץ אחריה.
