ערב קוקטיילים רגוע בבית פרטי בחוף המערבי בארצות הברית. בחורה יפה ומבוסמת נבלעת בין גלי האוקיינוס. גבר זר מזנק אל הים ומציל אותה. הגבר אינו פנוי, הוא גם אינו שם את לבו אל הבחורה, ואף במרוצת הזמן - הוא לא יתאהב בה. אז מה כן?
בספר, שרואה אור בעברית באדיבות ההוצאה העצמאית תשע נשמות, מצליח אלפרד הייז לרתק אותנו מבלי להשתמש בזיקוקים, בפיצוצים ובאפקטים מיוחדים אחרים. על ידי הבנה עמוקה ועדינה של נפש האדם ושל מערכות יחסים, והצגתם הבהירה והישירה, עולה בידיו לספר סיפור אנושי פשוט כאילו היה מותחן. מי שהתאהב במאוהב, יזהה גם כאן את המפה הייחודית של הנפש, פרי כתיבתו של הייז.
המסיבה נמשכה זמן רב מדי; ואני, שעייפתי מהקולות הלהוטים מדי, ומהמשקאות שחולקו ביד רחבה מדי, וכיוון שחשבתי שיהיה נחמד להיות לבד, וחשבתי שאוכל להימלט, ולו לזמן מה, מהחיוכים שתוקעים אותך ליד הפסנתר, או השאלות שגורמות לך להתפתל בכיסא, יצאתי ופניתי להשקיף אל הים.
והוא היה שם, בדיוק כפי שמתארים אותו, גוש כהה וכבד, ואי־שם במרחק נעו בעצלתיים דרומה אורותיה של ספינה איטית. מבטי נתלה במים, חוצה איזה גבול, בשעה שמאחורַי, מתוך החדר הבוהק באור, מבַּר הבמבוק ומרהיטי הבמבוק, הוסיפו לעלות קולות האנשים שלא היו בדיוק זרים ולא ממש חברים, ותיארו בפרטי־פרטים הצלחה כלשהי או סיפרו איזו בדיחה. נראה לי מטופש להישאר, כשאני עייף כל כך והמסיבה דועכת; נראה לי מטופש ללכת, כשבבית מחכה רק דירה ריקה.
