סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותגבר תל אביבי, עם כתם לידה אחד בישבן שקיבל בירושה מאביו, מתעורר אל חיים שהולכים ודועכים – דירה, עבודה, אהבה ואולי גם הוא עצמו – בספר הביכורים של יוני דוד.
לפנינו וידוי ספרותי על בדידות, שנכתב על ספה מרופטת, על שולחן שעליו מונחים כוס קפה, ג'וינט כבוי וצל של אישה שאיננה. המספר מנסח יומנים של קיום עייף, בלי גאולה ובלי הבטחות, רק חיפוש אחר מילים, מגייס את עצמו לטובת חיפוש עלילה לחיים.
אמא שלי התחילה לבקר אותי לעיתים תכופות. יכולתי לראות את הקמטים נחרטים לה על הפנים ואת השיער מלבין יותר ויותר מפעם לפעם.
״אתה יודע שתמיד סמכתי עליך...״ היא אומרת.
מפעם לפעם הייתה מפצירה בי להתחיל לעשות משהו עם החיים שלי.
״תפסיק עם החשיש הזה! אתה בדיוק כמו אבא שלך! אתה כבר בן שלושים ושלוש... תתעורר על החיים שלך! ודי עם הילדות האלה, לא תרוויח מזה שום דבר! אבאל'ה... אישה זה כמו פרח... אם לא תשקה אותו הוא ינבל... ויחד איתו ינבל החמצן שהפרח הזה סיפק לך... ואחריו תנבל גם אתה...״
אחר כך היא הייתה נותנת לי שטר של מאתיים, למרות שזה כל הכסף שהיה עליה, ואפילו שעוד לא הייתי זקוק לזה באותה התקופה, חטפתי אותם ממנה ונישקתי לה את הראש.
סל הקניות ריק
חזרה לחנותנא להזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אם יש לנו חשבון התואם את הכתובת, יישלח אליך מייל עם הוראות לאיפוס הסיסמה.
בחרו את סוג הפנייה ונשמח לעזור!
קבלו מאיתנו המלצות, הנחות ועדכונים