בשנת 2016 ראה אור רדיו בנימין, שהיה אז הספר השישי בלבד של ההוצאה העצמאית תשע נשמות, והעלה מהאוב קטעי פרוזה מרתקים, שזורים אירוניה, עדינות והומור, מתוכניות הרדיו שולטר בנימין חיבר ושידר בשנים 1933-1927 בתחנות רדיו בברלין ובפרנקפורט.
כמה משמח שרואה אור רדיו בנימין II, המשלים את מפעל התרגום של חיבוריו אלה של בנימין – מספר סיפורים מוכשר, המאיר בהם דמויות משנה ואירועים שוליים בהיסטוריה ומציג את דרך מחשבתו הייחודית. הספר כולל חיבורים קצרים ששודרו בתוכניתו "השעה לנוער" על שריפות, תאונות רכבת, שיטפונות, כלבים ויותר מכל – על בני אדם. השפה קולחת, מותאמת לרדיו; הדמויות אזוטריות, אך בלתי נשכחות; וכפי שכתב תיאודור אדורנו, "תחת מבטו ומילותיו [של בנימין], הכול הופך להיות רדיואקטיבי."
היום אספר לכם סיפור היסטורי. שלושה דברים אציין לפני שאתחיל: ראשית, כל מילה בסיפור אמיתית. שנית, הסיפור יעניין מבוגרים וילדים כאחד. שלישית, אף על פי שהגיבור מת בסיומו, אין לסיפור הזה סוף. וכאן טמון יתרונו — הסיפור נמשך עד היום, ואולי פעם נזכה לדעת איך הוא מסתיים.