סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותכבר כשהיה ילד, בהסתכלות של מספר־לעתיד, התבונן ירון אשכנזי במשפחתו, שבה "נפשו העכורה, הפתלתוּלה" של האב "הסתבכה לבלי־הַתר בנפשה הַבְּהירה" של האם. כשירון היה בן 15, אביו נעצר ומועמד למשפט ממושך. הוא מואשם בתרגיל־עוקץ שבו רוקן מחסכונותיהם קורבנות רבים. הבן והאם מגיעים יום־יום לבית המשפט, ונאלצים להתמודד לא רק עם זעם התובעים, אלא גם עם התרסקות דמותו של האב, כפי שחשבו שהכירו.
עם כניסתו של האב ל-16 שנות מאסר הוא קרא אל בנו, "לא הייתי!" והדיר אותו לאורך השנים מכל קשר איתו. שנים אחר כך, כאשר הבן כבר בן יותר משלושים, מהלך חריג מביא את השניים למצוא את עצמם בכפיפה אחת, וירון מגלה - שוב – עובדות ההופכות את אביו למנוגד קוטבית לכל מה שידע עליו.
שוב ושוב, בתהפוכות מהפנטות, מתגלות לנו ב-175 עמודי הרומן הקצר מילים, איפה אתן? עובדות המטלטלות את התדמית המתחלפת של הדמויות הרומן, שבו שב דויד גרוסמן ועוסק במה שנהוג לכנות "המצב המשפחתי".
נער יושב על ספסל באולם צפוף והומה אדם. לידו אשה גדולה, רחבה, לא שקטה. מדי כמה רגעים היא מביטה בו בצער. לראשו הוא חובש כובע מצחייה הפוך, ואגרופיו קמוצים בין ברכיו. צהריים, וחם. מבלי להזיז את הראש הוא עוקב בעיניו אחרי תנועת המאוורר היחיד באולם. משב הרוח מֵרים ושומט חליפות את הכיפה של איש הביטחון שניצב בכניסה, אחר־כך הוא נושף בתלתלי השיער האפורים על עורפו של אחד העדים, מתפיח את כיווצי הבד השמנוניים בגלימת השופט, ומסיים את מהלכו בשמלתה של האשה, שמלה פרחונית המתנשמת עם הרוח וחושפת פלח של רגל דשנה.
סל הקניות ריק
חזרה לחנותנא להזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אם יש לנו חשבון התואם את הכתובת, יישלח אליך מייל עם הוראות לאיפוס הסיסמה.
בחרו את סוג הפנייה ונשמח לעזור!
קבלו מאיתנו המלצות, הנחות ועדכונים