בחירות הצוות

חדש באתר בהנחה ישן מחיר נמוך - גבוה מחיר גבוה - נמוך סדר א - ת סדר ת - א אנגלית קודם מיון

במהלך ביקור מדיני בבורמה, נענה יצחק נבון לבקשת מארחיו לתרגל ויפסאנה במקדש במשך מספר ימים. הגיגיו של נבון נעים בין פליאה אל מול העולם החדש הנגלה בפניו, מאבק נגד גופו המתייסר, ולבסוף קבלה של מציאות חדשה מהמזרח, השזורה בשורשיו היהודיים.

מונולוג של איש זקן המספר על ימיו הסוערים בכנופייה באיזור צחיח, פראי ועצום בברזיל. חוקים אין, שמות פורטוגזיים ומלודיים למקומות ולאנשים יש (ההגייה שלהם בקול לאורך הקריאה הסבה לי עונג ומוזיקליות רבה לזרימה). תיאורי הטבע חזקים וכמו כן, הקשרים בין הגברים והקרבות האכזריים בין הכנופיות השונות. ספר מרגש.

סיפור חייה של הסופרת הבריטית ג'נט וינטרסון הוא שירת נעורים צלולה וכואבת – על ילדה-נערה-אישה, שמוצאת את קולה בתוך קשיי חייה.

ממואר מעורר השראה והזדהות של אחת הסופרות הבריטיות החשובות של זמננו, שלא תורגמה מספיק לעברית. וינטרסון כנה מאוד ומצחיקה מאוד, ומספרת את סיפור ילדותה והתבגרותה לצידה של אם שהעדיפה את ״הנורמליות״, לכאורה, על שמחת החיים והאהבה. כתיבתה של וינטרסון שוברת צורה אך רהוטה וקולחת, אינטליגנטית וחתרנית.
 

ממואר גרפי סוחף, חד וחשוב – שממליצה לכל אחד ואחת שהמקום בו אנחנו חיים/חיות חשוב לו/לה – לקרוא, עוד השנה. סיפורו של הלל כהן, שגדל בהתנחלויות במשך חמישה עשורים, המציב מראה על מה שעיניו ראו ועל חוויותיו באזורי הדו־קיום. הלל כהן הוא חוקר מוביל של הסכסוך, עיתונאי ופרופסור באוניברסיטה העברית. את הספר מלווים איוריה המרשימים של יאנה בוקלר.
 

קשה לי לבחור ספר אחד של פול אוסטר, שהוא כנראה הסופר האהוב עליי. הספר הזה, שאני תמיד מסבירה שהוא זורם וקולח למרות מספר העמודים שלו, מלווה אותי במחשבות מאז שקראתי אותו. אני מחכה שיעבור מספיק זמן כדי שאשכח ממנו ואוכל לקרוא אותו שוב. ממש מקווה בשבילכם שתקראו אותו (ואם לא אותו, יש לי רשימה של ספרי אוסטר אחרים שאני אוהבת להמליץ עליהם).

המפגש הראשון שלי ובעצם של כל קוראי העברית עם יצירתו של דיוויד פוסטר וואלאס. האוסף (יותר נכון לקרוא לזה "עבודת אוצרות") כולל מסות, סיפורים קצרים והנאום האלמותי שלו אלו הם מים. אם לא קראתן עדיין את דיוויד פוסטר וואלס, התחילו בספר הזה.
 

מהספרים היפים ביותר שקראתי, נוגע בעדינות ובחמלה בזקנה, בשפה וביכולת להביע באמצעותה את רחשי הלב. ספר שמאפשר סגירת מעגל רגשית לדמויותיו וגם לנו, הקוראות.

כשקראתי את עין החתול לראשונה כנערה, אני זוכרת שנדהמתי מהחדות והאינטימיות שבהן מצליחה מרגרט אטווד לתאר מערכות יחסים בין בנות, ואת האכזריות שהן מסוגלות לה. זה ספר שנתן לי צורה ושם לרגשות שלא ידעתי לתאר. חזרתי אליו שוב בשנים האחרונות, ושמחתי לגלות שההערכה שלי אליו רק התעצמה בקריאה כמבוגרת. שווה לחלוטין את ההמתנה לעותק בהדפסה חד-פעמית. 

בתור קורא כפייתי, הספר הזה תפס אותי בהפתעה. לא ציפיתי להישאב ככה לספר שיש בו בעצם הכול - רומן רב דורי על משפחה לא מתפקדת, שמצליחה למצוא את הפתרון לחיים בצל טרגדיה ושיגעון, לחיים שאבדו אך הצליחו להיתפר יחד למקשה מלוכדת. ספר לא פחות ממושלם, שהתפרסם במקור בשנת 2004 וזיכה את המחברת בפרס פמינה היוקרתי לשנת 2005. 

אולי אני קצת משוחדת, כי בתור חובבת חתולים ידועה אני נוטה לאהוב את רוב הספרים שקשורים בחתולים. עוד לפני שהתחלתי לקרוא את ספרה של אורסולה מוריי ויליאמס מ-1942, ידעתי שאוהב אותו – וגּוֹבּוֹלינוֹ היקר, האהוב, הטוב, התעלה על כל הציפיות שלי, מעל ומעבר. האופטימיות והנדיבות שלו הן אינסופיות, וההרפתקאות שלו השאירו אותי עם תחושת חמימות וחיוך שלא עוזב. אי אפשר שלא להתאהב בגובולינו.

"קראתי לתינוק בֵּן, כדי שאם יקראו לו אי פעם בן זונה – הוא יוכל להכניס מכות כפל כפליים"
לצד העומק הפסיכולוג והחברתי בפנטזיות הפרועות של דוקטור דולי – ובמעשיה המופרעים לא פחות – עוצר נשימה ממש כושר ההמצאה הלשוני השערורייתי שבעזרתו אורלי קסטל־בלום לשה בדולי סיטי את השפה העברית ואת המציאות.

קריאה מצוינת לכל מי שאוהב את ברוס ספרינגסטין, או את המוזיקה האמריקאית בכלל. ספרינגסטין מדבר בגלוי על דיכאון, על טיפול פסיכולוגי, ועל הפחד שהוא יהפוך לאבא שלו. הכתיבה שלו חיה וקצבית.

סיפור קטן ומכמיר לב על קיומו של אי של חמלה ואנושיות בתוך ים מלא ניכור. אולי הספר הטוב ביותר של קלייר קיגן עד היום - וזה אומר הרבה. 

לילה בלתי נשכח בחורבות פומפיי. זוהי נובלה מיוחדת מאוד שהעבירה בי חשמל ומלווה אותי שנים.

סיפורו המופלא של אבי האקולוגיה, המדען הגדול אלכסנדר פון הומבולדט, שבהשראתו פעלו מדענים ומדעניות רבים (בהם דרווין) ושתרם למחשבה האנושית את התפיסה הרואה בטבע מערכת אקולוגית אחת. פון הומבולט נסע, חקר, כתב וצייר באמריקה הדרומית, בערבות רוסיה וברחבי אירופה, וגם טיפס על הרי הגעש הגבוהים בעולם. הספר נקרא בנשימה עצורה, כמו סיפור הרפתקאות של פעם.

בספר הזה יש את כל מה שאני אוהבת לקרוא. כתיבה יפהפייה, מוזרות ואי נעימות, שברון לב. אם אי פעם השאלתי לכם את הספר הזה, סימן שאני מאוד מאוד אוהבת אתכם.
 

כשלקוחות מבקשות ממני ספר מתנה למישהי שנוסעת לנסיעה ארוכה, מתנה למישהי שאוהבת לקרוא אבל לא ברור מה היא קוראת, מתנה למישהי שלא קוראת ספרים ארוכים או מתנה למישהי שאוהבת ספרים ממש אבל ממש איכותיים – זה הספר שאני ניגשת אליו. מסות קצרות של סופרים מצוינים, על נושאים לא עמוקים או כבדים שכל אחת יכולה להתחבר אליהם. ממליצה במיוחד על המסה המקסימה של וירג'יניה וולף שמשוטטת ברחבי לונדון בחיפוש אחר עיפרון.
 

כתב ההגנה של נלסון מנדלה במשפטו המפורסם הוא טקסט רהוט ויוצא דופן שהביא לאור ראובן מירן בהוצאתו נהר ספרים - אחת מן ההוצאות החשובות בנוף הספרים הישראלי. 

אני ממליצה בחום על כל אחד מקובצי הסיפורים של ג׳ומפה להירי (ובטוחה שארגיש כך גם לגבי הרומנים שלה, ברגע שאקרא אותם), אבל הקובץ הזה, ובמיוחד חציו השני, נשאר איתי מאז שקראתי אותו. שלושת הסיפורים האחרונים – שמלווים את הֶמה וקאושיק מההיכרות שלהם כילדים ועד לפגישה המקרית מחדש כמבוגרים – נפלאים אחד-אחד, ויחד הם יוצרים סיפור התבגרות ואהבה שובר לב. 

בשנה שבה מתפרסם ספר חדש של מישל וולבק, העולם צריך לעצור את נשימתו. או לפחות, הנשימה שלי נעצרת. העולם אוהב לשנוא את וולבק. מה לא נאמר על הסופר/פילוסוף/הוגה דעות/מהפכן וכו' שבעיקר אוהב לשנוא - מהגרים, נשים ובעצם את מי ואת מה לא? אבל הפעם - בספר כמעט מושלם - וולבק יוצא מהשבלוניות שבה הואשם לא פעם, ואנחנו נחשפים לראשונה לצד הפגיע של הסופר הצרפתי. התוצאה לא פחות ממרגשת. הפעם, תנו לו צ'אנס.

בתרחיש ה(כנראה) לא סביר שבו אני נתקעת על אי בודד אבל יש לי זמן לבחור ספר אחד לקחת איתי, הטירה הנעה הוא הבחירה הראשונה והמיידית שלי. כבר איבדתי את הספירה של כמה פעמים קראתי את ספרה של דיאנה ווין ג'ונס מ-1986, ובכל פעם אני מתמוגגת ממנו מחדש. אחות בכורה שמוטלת עליה קללה להפוך לאישה זקנה? צ'ק. קוסם שמשוטט בעולם בטירה שנודדת ממקום למקום בעצמה? צ'ק. קסם, רומנטיקה, מכשפה מרושעת? צ'ק, צ'ק וצ'ק. ספר וסופרת שלא יימאס לי מהם לעולם.

אעז ואומר: אין ספר ילדים יפה ממנו. ספר על חברות וחמלה שהייתי שמחה אם היה מחולק לכל האנשים בעולם. הספר פורסם לראשונה בשנת 2010 וראה אור בעברית בתרגום שהם סמיט ואמנון כ"ץ.

"היום יפה מיום אתמול, מפני שהיום הזה עדיין הוא כאן, ויום אתמול איננו עוד"
תמיד ליד המיטה, משומש עד מאוד, וכמעט בכל רגע אני מוכן לקרוא בו שוב ושוב – ועוד פעם – בוודאי אחרי השבעה באוקטובר 2023. יצירה הומניסטית על רופא כפרי בערוב ימיו, שידע אכזבות ואובדנים, המסתובב בין מטופליו בחברת תרנגול חכם, לפעמים גם מעצבן, שסוגד בכל בוקר לשמש. שיר הלל פיוטי לדברים הפשוטים של החיים, לטבע ולאדם.

אולי הספר שהמלצתי עליו הכי הרבה. אין הרבה ספרים שמצליחים, בצורה כזו מינימלית ומדויקת, לצייר קיום מוחשי וביחד איתו ביקורת חדה על המתרחש בו. 

תמיד כיף לקרוא ספר שמטלטל אפילו במעט את הדברים שנראים לנו מובנים מאליהם, ובשולי הנוחות עושה בדיוק את זה. הוא מאתגר את הנורמה ומעלה את השאלה האם חתונה ועבודה "מכובדת" הן באמת המדד היחיד לחיים מאושרים.

אוסף סיפורים יפהפיים, שמייצרים ביחד, ובסופו של מסע, את התחושה של פורטרט עצמי. והעצמי הזה הוא חד פעמי, כן עד כאב ומרתק ממש. פואנטה לא תמצאו בהם, כי אם עומק של חיים מורכבים ונפש עשירה.

המאבק שלי היא סדרה של ספרים שחוללה מהפכה בספרות העולמית, ובעיני, בצדק. קרל אובה קנאוסגורד כותב על עצמו ועל בני משפחתו הקרובים כמו שאף אחד אחר לא כותב – בכנות אכזרית, בחשיפה מלאה, בשפיטה עצמית, במבט אוהב ומתבונן על העולם, ובריבוי ועומס של פרטים, המצטרפים לסיפור חיים, כך שהקורא/ת כמעט והופכ/ת חלק ממנו. נוקב ומעורר הזדהות, כשכל כרך בסדרה מספר על תקופת חיים אחרת. כל ספרי הסדרה

הסיפור פה מתרחש מעבר לזמן או למקום מסוים. בלי שקורה בו שום דבר דרמטי, יש בו משהו מכושף, תחושה משונה שאי אפשר להניח עליה את האצבע. ספר שכיף לקרוא בבת אחת, ושוב ושוב ושוב.

ספר מרתק מבית המדרש של דרור בורשטיין, שבו הוא מתבונן ביצירות אמנות המתארות בעלי חיים מתים - בשר חיות כטבע דומם. זוהי יצירה ייחודית שמסרבת להסיט את המבט מעוולות היום יום. 

ג'ונתן פראנזן הוא בעיני הסופר הטוב ביותר בארצות הברית, אם לא בעולם כולו. גם בצומת, שראה אור בעברית ב-2022, הוא מפליא ללהטט בין דמויות ובין תקופות, בין החיים הבורגניים לבין פריצת הגבולות, בין מה שחשוב לבין מה שנשגב. ספר עב כרס שלא רוצים שייגמר לעולם.

הספר הראשון שפתח בפניי את עולם הפנטזיה בתור ילדה. המפלצות שצייר מוריס סנדק הפחידו אותי אבל גם ריתקו אותי. הבריחה לארץ אחרת, ששונה מכל מה שמוכר לנו, הקסימה אותי, וזאת התחושה שהמשכתי לחפש בכל ספר פנטזיה שקראתי לאחר מכן. הספר, שנכתב ב-1963, הוא לא רק שער לאהבה לפנטזיה, הוא שער לאהבת הקריאה.

"הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה. לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ יָכוֹל אָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחְרוֹנָה"
אחד הספרים שתרמו לעיצוב השקפותי החברתיות והפוליטיות – מבחר משיריו של ברטולט ברכט מהשנים 1956-1914, אשר נדמה לפעמים כי נכתבו בימים אלה ובוודאי רלוונטיים כיום לפחות כפי שהיו כאשר חוברו. 

צמד החברים צפרדי וקרפד הם הדרך הבטוחה ביותר לעשות טוב על ליבם של ילדים/ות ומבוגרים/ות כאחד. קחו לכם רגע של צחוק ושמחה לנשמה. ממליצה גם על שאר הספרים בסדרה: צפרדי וקרפד ביחד, צפרדי וקרפד כל השנה, צפרדי וקרפד יום יום. 

אלי סמית היא אחת הסופרות החביבות עלי, כך שלא הופתעתי לאהוב גם את הספר הזה. יש פה הרבה מהנושאים שמעסיקים אותה גם בספרים אחרים (טכנולוגיה ומעקב, זהות, משפחה ואובדן, ובעיקר - שפה), אבל זה ספר ״קצבי״ הרבה יותר משאר הספרים שלה שקראתי - מקווה שהוא יהיה נקודת כניסה לכתיבה של הסופרת הנפלאה הזו!

שמונה שירים יפים שכתבה לאה גולדברג בעקבות שמונה חיתוכי עץ נהדרים של האמן הבלגי פרנץ מזרל. הסיפור שמאחורי הקלעים מגולל הצלה הירואית (רגע לפני גריסה!) של השירים שנכתבו בגב העמודים של החיתוכים, בתוך ספר חיתוכי העץ הקטן והמתפרק של מזרל.

איך לא הכרנו עד היום את זורה ניל הרסטון? יש להודות להוצאת הכורסא על הספר הנהדר הזה, שמביא את סיפורה של ג'ייני המתגוררת בעיירה של עבדים משוחררים בדרומה של ארצות הברית. אחרית הדבר מרתקת כמו הספר עצמו. 

מה גרם לי להתאהב בספר הזה? התשובה טמונה אולי בכך שבספרות באמת אין חוקים, מלבד הרגש שמצליח להתפקע בזמן ובמקום הכי לא צפויים. גיבורת הרומן היא עובדת זרה, מטפלת סיעודית מהפיליפינים, דמות "שקופה". אולי דווקא בגלל שקיפותה היא נכנסת לוורידים הכי דקים שלנו, חודרת לנימי נפשנו. ספר המאפשר להתרגש ולהזדהות עם מי שהכי קשה לה.