פול אוסטר (Paul Benjamin Auster, נולד ב-3 בפברואר 1947) הוא סופר, משורר, מסאי, תסריטאי ובמאי יהודי-אמריקאי החי בניו יורק.
כמה עובדות ש(אולי) לא ידעתם על פול אוסטר:
אוסטר נולד בניוארק, ניו־ג'רזי, באותה שכונה שמתוארת ברבים מספריו של פיליפ רות. שני הוריו היו יהודים. לדבריו, הוא מעולם לא התעסק ב"היבטים הדתיים של המורשת שלי... אבל אני קשור ליהדות מבחינה היסטורית וגם תיאולוגית. יהדות היא בעיניי דת רדיקלית".
אוסטר חגג בר מצווה, אולם כילד העדיף לשחק בייסבול וכדורסל במקום ללכת שלוש פעמים בשבוע להיברו סקול. "למדנו בנים לחוד ובנות לחוד והבנים היו נורא פראיים ולא ממושמעים", הוא מספר. "זה היה כמו קרקס כאוטי עם יריקות ובדיחות ודיבורים מאחורי הגב של המורה. ההורים שלי שלחו אותי להיברו סקול כי ככה עשו כולם. לדעתי, אף אחד מהם מעולם לא ביקר בבית כנסת".
בגיל 14, כאשר שהה במחנה קיץ רחוק מהבית, חבר שעמד סנטימטרים ספורים ממנו נפגע מברק ומת מיד. אוסטר, שהיה נפגע אילו היכה הברק כמה שניות אחר כך, כתב על האירוע בסיפורים שונים, ובאחרונה אמר: "אני חושב גם היום שזה היה הדבר הכי חשוב שקרה לי בחיים. מה שחשתי מאותו הרגע היה המחשה אדירה לכוחה המהמם של השרירותיות. עד לאותו הרגע צעדתי על קרקע בטוחה. צעדתי וידעתי שגם הצעד הבא שאצעד יהיה על האדמה הזאת ולא אפול לבור. כשהאירוע הזה קרה הבנתי לפתע שכל דבר יכול לקרות לכל אדם בכל זמן. ברגע שהבנתי את זה, הכל הפך לרעוע. הכל נהיה נתון בסימן שאלה".
בזמן לימודיו בתיכון הוריו התגרשו. הוא עזב עם אחותו ואמו את בית אביו, והשלושה עברו להתגורר באזור אחר בניוארק. בערך באותה תקופה החליט לעזוב את הלימודים ונסע לטייל באירופה - איטליה, ספרד, צרפת ואירלנד (בעקבות הסופר שהעריץ, ג'יימס ג'ויס). כאשר חזר לארצות הברית, לא התגייס לצבא האמריקאי והחל את לימודיו בספרות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.
אוסטר סיים תואר ראשון ושני והכיר את הסופרת לידיה דייוויס, שהיתה לזוגתו. אחר כך פרש מהאוניברסיטה ובמשך שנה עבד כימאי על מיכלית נפט.
בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים נסע אוסטר עם אשתו הראשונה, לידיה דיוויס, לצרפת, שם חי הזוג בבית שבו גם עבדו כמנהלי משק. הם כתבו, תרגמו מאמרים וספרים מצרפתית לאנגלית, וחיו בעוני.
בספרו האוטוביוגרפי מהיד אל הפה (1997) מספר אוסטר על שנים אלה: "כל דבר שנגעתי בו נכשל. נישואי הסתיימו בגירושים, עבודתי כסופר התדרדרה והייתי שקוע במצוקות כספיות, אינני מדבר על גירעון מעת לעת או על איזה הידוק חגורה זמני - אלא על מחסור כספי קבוע, נוגש, כמעט חונק, שהרעיל את נשמתי והעמיד אותי במצב של בהלה תמידית. לא יכולתי להאשים אלא את עצמי בלבד".
המצאת הבדידות, יצירתו האוטוביוגרפית של פול אוסטר, הוא ספר הפרוזה הראשון שכתב (1982) ורבים מחשיבים אותו כספרו הטוב ביותר. בחלקו הראשון, מתמודד אוסטר עם מותו הטרי של אביו, המצטייר כאדם חסר רגש לכאורה, מרוחק ומנותק ללא תקנה.
הטרילוגיה הניו-יורקית (1987), שהביאה לאוסטר את פרסומו, מבוססת על דמותה השנויה במחלוקת של הצלמת סופי קאל. לאחר הצלחת הספר לא חדל אוסטר לכתוב, ופרסם בין השאר את בארץ הדברים האחרונים, ארמון הירח, מוזיקת המקרה, לוויתן, מר ורטיגו, מהיד אל הפה ועוד ועוד.
אוסטר כתב את תסריטי הסרטים לולו על הגשר (Lulu on the Bridge), עישון (Smoke) וסרט ההמשך, מוציאים עשן (Blue in the face), שהיה שותף בבימויו. ביים גם את הסרט The Inner Life of Martin Frost.
אוסטר לא מחבב במיוחד את דונאלד טראמפ: "הבחירה של טראמפ היא מבחינתי הקטסטרופה הגדולה ביותר שהיתה יכולה להתרחש באמריקה. אני מתעורר כל בוקר ושואל את עצמי איך זה היה יכול לקרות? ולאן זה עוד יכול ללכת מכאן? בחרנו לנשיא אדם משוגע, מסוג האנשים שאסור שיחזיקו בידיהם כוח פוליטי".
לאוסטר שתי בנות, האחת מאשתו הראשונה, הסופרת לידיה דיוויס, השנייה מאשתו השנייה, הסופרת סירי הוסטוודט.
