רומן תיעודי של הסופרת האמריקאית-יפנית המוערכת רות אוזקי, המשלב עלילה מרתקת, שבמרכזה שתי נשים צעירות - האחת חיה בניו יורק, השנייה בטוקיו - עם סאטירה על החברה האמריקאית הצרכנית בכלל ועל תעשיית הבשר בפרט.
ג'יין קטאגי-ליטל, גיבורת הספר ובת דמותה של המחברת, יוצאת למסע ברחבי ארצות הברית כדי לבחור רעיות אמריקאיות שיתאימו לסדרת סרטי טלוויזיה שתביים. הסדרה מיועדת להיות משודרת ביפן בחסות יצרני בשר אמריקאיים, הלהוטים להפוך את מליוני היפנים לאכלנים נלהבים של מוצריהם. במהלך עבודתה ונסיעותיה מגלה ג'יין תגליות מפתיעות על החברה שהיא חיה בה ועל עצמה. תגליותיה משנות לא רק את חייה, הן מחוללות תמורה מכרעת גם בחייה של אקיקו, רעיה יפנית, ההולכת ודועכת בחיי הנישואים העלובים שלה בדירת שיכון בטוקיו.
שנת הבשרים שלי, זוכה פרס קיריאמה (Kiriyama Prize), הפך עם השנים לספר מכונן בנושא צמחונות, טבעונות וזכויות בעלי חיים.
הרעיה האמריקאית יושבת על הרצפה לפני האח. אורו המהבהב של בול-עץ חשמלי - קישוט של חג-המולד שנותר שם כל השנה - מבליח על פניה הגדולות, החיוורות, המבהיקות מזיעה. רגליה אסופות, הבהונות מפותלות בעצבנות במרבד ורוד שעיר, חדש-חדש, שנקנה בוול-מארט. היא רוכנת לפנים, נתמכת על זרוע אחת, דוממת לחלוטין. שפתיה משורבבות. בעלה יושב מולה, פיו מכווץ, דרוך, במרחק סנטימטרים ספורים מפיה. הם מחכים.
