כשהוא בן 14, לאחר מות אביו, בני מתחיל לשמוע דברים שמדברים אליו - נעל ספורט, זוג מספריים, שולחן ישן. בני לא מבין מה הדברים אומרים לו, אבל הוא חש בטון שלהם: לפעמים נינוח, לפעמים עצבני, רוב הזמן כאוב וסובל. כשאימו מפתחת הפרעת אגרנות והבית נעשה צפוף יותר ויותר, שאון הקולות נהיה בלתי נסבל, ובני מוצא מפלט בספרייה הציבורית. שם הוא מתיידד עם משורר-פילוסוף חסר בית ועם אמנית בעלת רעמת שיער לבנה, ומגלה עולם חדש ומהפנט. הוא לומד לאהוב, לשאול שאלות ולמצוא את הקול שלו עצמו בתוך בליל הקולות הרועשים שמציף את חייו.
רומן ההתבגרות של הקולנוענית והסופרת היפנית-אמריקאית המוערכת רות אוזקי - מחברת שנת הבשרים שלי, על פני הבריאה כולה - הוא סיפור על כוחם של הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו. דמויותיו מטיילות בשלל עולמות מחשבה - ממוזיקת ג'ז דרך שינוי האקלים לתיאוריה הביקורתית ועד הזן בודהיזם. כמו ספריה הקודמים של אוזקי, זהו ספר אנושי, נטוע בהווה, החודר אל הלב ומוצא בו אחיזה.
