אפיטפים

פֹּה נִטְמְנָה – כך נפתחים כל השירים שכונסו באפיטפים, ובו שירי הספד קצרצרים שראו אור בספרים קודמים של המשוררת, המתרגמת וחוקרת הספרות העברית חמוטל בר־יוסף, שחגגה לא מזמן 85. לפנינו שירי מצבה, המספידים את הנפטר/ת – סוגה ספרותית עשירה, שראשיתה ביוון העתיקה והמשכה בבתי קברות יהודיים באירופה. 

"חמוטל בר־יוסף", נכתב באתר הוצאת קתרזיס, "אינה מסכמת כאן קריירה. היא מתנצחת. עם החיים, עם עצמה, עם גברים, עם נשים, עם הספרות, עם השפה".

"כיאה לז'אנר, יש באפיטפים של בר־יוסף משחקיוּת, במידה משתנה של הצלחה", כתב לאו גורביץ על הספר בהארץ. "היא עושה חשבון נפש לעת זקנה, אבל החריזה הקלילה והנימה הפארודית מאזנות את ההכאה על חטא הפולנית ויוצרות אפקט מקאברי".