סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותהדף האחרון בחיי
אנטון צ'כוב , אולגה קניפר
אנטון צ'כוב (1904-1860) היה בן 38 כשפגש את אולגה קניפר (1959-1868), שהפכה לאשתו ולאלמנתו. קניפר הייתה שחקנית בתיאטרון האמנותי של מוסקבה שהקים השחקן והבמאי קונסטנטין סטניסלבסקי. היא נישאה לצ'כוב ב־1901, התגוררה במוסקבה והופיעה בתיאטרון כמעט מדי ערב. צ'כוב, שסבל משחפת, גר ביאלטה, על חוף הים השחור, בהתאם להוראות רופאיו, או יצא למסעות ברוסיה ומחוצה לה.
ההתכתבות בין צ'כוב לקניפר, שהיתה כמעט יום־יומית ולא נועדה לפרסום, נמשכה כחמש שנים. בהתכתבות מתגלים שני אנשים השונים מאוד באופיים ובסגנונם: בעוד שקניפר תיאטרלית ומשתפכת צ'כוב הוא מאופק, חסכן ודבריו נושאי אופי הומוריסטי אף כלפיו עצמו וכלפי מותו המתקרב.
את חליפת המכתבים בין השניים תרגמה פרופ' חמוטל בר־יוסף, שאף הקדימה לספר מבוא.
מתוך הדף האחרון בחיי
16 ביוני 1899, מֶליחובו
מה זה צריך להיות? איפה אתם? את לא שולחת לי ידיעות על עצמך בעקשנות שכזאת, עד כי אנחנו כבר לגמרי מגששים באפלה, וכבר מתחילים לחשוב ששכחת אותנו והתחתנת בהרי הקווקז. אם זה כך, אז עם מי? האם החלטת לנטוש את הבמה?
לשכוח את הסופר – הוי, כמה זה נורא, כמה אכזרי, כמה בוגדני!
כולם שולחים לך דרישת שלום. אין שום חדש. אפילו לא זבובים. אפילו העגלים לא נושכים. רציתי ללוות אותך לתחנת הרכבת, אבל למזלי הגשם לא אִפשר לי.
הייתי בפטרבורג, הצטלמתי שתי תמונות. כמעט קפאתי שם. אסע ליַאלְטָה לא לפני תחילת יולי.
ברשותך אני לוחץ את ידך בחום, ומאחל לך כל טוב.
שלך,
א. צ'כוב
עוד מידע
הנפשות הפועלות
אנטון צ'כוב (מחבר/ת) / אולגה קניפר (מחבר/ת) / בני מזרחי (עריכה) / חמוטל בר־יוסף (תרגום) / יעל בר-דיין (עיצוב)מחלקות
חברה, תרבות והיסטוריההוצאה לאור
כרמל
פורמט: כריכה רכה
שנת הוצאה: 2025
שמות נוספים: Переписка А. П. Чехова и О. Л. Книппер