ארבעה מחזות

בת השחף, הדוד וניה, שלוש אחיות, גן הדובדבנים – ארבעה מחזות היסוד ביצירתו של אנטון צ'כוב, בתרגום מרוסית של אברהם שלונסקי.

דוגמת־מופת של מחזאות פיוטית, שהטראגיקה האנושית ניתנת בה לא בחיטוט פסיכולוגיסטי, אלא במשיחת מכחול אצילי של אימפרסיוניזם והלך־נפש – צירוף מופלא של ליריזם והומור, שירת הברבור של דורות, שעולמם נתרוקן ממשמעותו. 

יצירה בפני עצמה הוא התרגום של שלונסקי, המשמר את סגולותיה האמנותיות של יצירת המופת הרוסית בעברית חיה, מדויקת וגמישה.