חוזי העתיד

מדוע סירבו הפלסטינים לתוכנית החלוקה ב-1947? מה הייתה האלטרנטיבה הפוליטית שהציגו כחלופה למלחמה? והאומנם הערבים "מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות"? תשובה מקורית לשאלות בספר המציע נקודת מבט חדשה לא רק על ראשית הסכסוך הציוני–פלסטיני, אלא גם על הוויכוחים הניטשים סביבו עד ימינו – ספר ראשון בסדרת שׁוּרוּק ("זריחה" בערבית), העוסקת ביחסי יהודים וערבים בעבר ובהווה.

חוזֵי העתיד, שכותרת המשנה שלו היא מבט אחר על ראשיתו של הסכסוך הציוני-ערבי, נשען על עבודת הדוקטור של אלי אושרוב, היסטוריון של המזרח התיכון המודרני ועמית מחקר בפורום ללימודים אזוריים בברלין – מחקר היסטורי שבבסיסו השאלה כיצד ראתה החברה הפלסטינית את עתיד מולדתה עד 1948 ואיזה מקום יועד בה ליהודים.

בספר משחזר אלי אושרוב את תמונת העתיד שנשקפה מהשיח הפוליטי הערבי בעזרת שילוב בין תיאוריות של קולוניאליזם לבין סיפורי חיים של פוליטיקאים, עיתונאים, סופרים ומרגלים – ערבים, יהודים, בריטים, אמריקאים ואחרים – שנדדו בין ירושלים, קהיר, בגדאד, ביירות, לונדון, פריז וניו יורק כשבאמתחתם חזון לדו-קיום בארץ וחוזים מדיניים להגשמתו. הספר מסתיים בתיאור קריסתם של הניסיונות הערביים להגיע להסדר מדיני לפני 1948.