סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותתחת שמי הפחד
אורית רוזין
בספר שנכתב ונחתם לפני אירועי השבעה באוקטובר 2023 והזוועות שהתרחשו מאז, ונושא את כותרת המשנה היסטוריה רגשית של ישראל, 1967-1949, עוסקת ההיסטוריונית אורית רוזן בשאלות מרתקות, בהן: כיצד הרגישו האזרחים בשנותיה הראשונות של המדינה בשעה שהתמודדו עם אתגרי החיים במדינה שנועדה לספק ביטחון קיומי לעם היהודי ותחושת ביטחון והתקשתה לעשות כן? איך הם דיווחו על רגשותיהם? מה היה המנעד הרגשי שכוננה ההנהגה הפוליטית ומי היו סוכני התרבות שביקשו לעצב את רגשות האזרחים?
רוזן חושפת קשרים חדשים בין זהות לאומית, מוסר, אלימות ממוסדת, פוליטיקה וחוק, ומציעה הבנה חדשה של המניעים בבסיס החלטותיהם של קובעי המדיניות בתקופה, ובראשם ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן־גוריון. אלה ניסו להטמיע משטר רגשות, שנועד לאפשר לאזרחים להתמודד בהצלחה עם אתגרי הביטחון ולמצוא משמעות קיומית בעיתות משבר, שהייתה חיונית במיוחד להתמודדות עם הפחד מפני מוות.
אורית רוזין מלמדת בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. מחקריה עוסקים בהיסטוריה החברתית, המשפטית והביטחונית של מדינת ישראל. התצלום על העטיפה: אילן ברונר. ילד במקלט, קיבוץ גדות 1967.
מתוך תחת שמי הפחד
השאלה שאני מבקשת להשיב עליה היא כיצד בני הזמן, שפעלו בתוך מסגרת אידאולוגית ופוליטית נתונה, התמודדו עם אתגרי החיים במדינה שנועדה לספק ביטחון קיומי לעם היהודי ותחושת ביטחון לאזרחיה והתקשתה לעשות כן. בספר זה אני עוקבת אחר הקושי להבטיח את ביטחונם של הישראלים בעת חדירתם של עקורים פלסטינים מעבר לגבולות הבלתי מסומנים; אני מתחקה אחר חשיפתם של אזרחים לאש של צבאות ערב באזורי חיכוך ואחר ערעור תחושת הביטחון של הישראלים לנוכח סכנת המלחמה הכוללת עם הצבאות הסדירים של מדינות ערב השכנות. כן אני בוחנת את יחסו של הרוב היהודי למיעוט הערבי — שזוהה בעיני רבים מן הישראלים, ואף הזדהה לעיתים, עם האויבים שמעבר לגבולות. הדיון בממד הרגשי חושף לא רק היבט חשוב בתרבות הישראלית, שהיסטוריונים מיעטו לדון בו, כי אם גם מנגנון הסברי שיש ביכולתו לזרוע אור חדש על שורה של אירועים ומהלכים היסטוריים ואף להפוך על פניהן כמה מוסכמות שהתקבעו במחקר.
עוד מידע
פורמט: כריכה רכה
סדרה: אופקים
תאריך הוצאה: 2026