סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותהשיבה לסדום
עפרי אילני
הומוסקסואלים, ציונים ומה שביניהם - לא מה שחשבתם/ן!
על חוקר תולעים אקצנטרי שהמציא את רעיון אחוות הגברים האירוטית, על מנהיג תנועת הנוער היהודית בגרמניה שניסה להקים צבא של גברים רוויי ארוס שיצעד לפלשתינה, על חבורת ההומואים התלושים שהקיפה את המשוררת אלזה־לסקר שילר, על הרשת ההומואית בצמרת השלטון המנדטורי, ועוד ועוד דמויות וגילויים מפתיעים ב-443 עמודי השיבה לסדום – הומוסקסואליות והיהודי החדש, יצירת מחקר מונומנטלית, פרי שנים ארוכות של עבודה וכתיבה, מאת ההיסטוריון והעיתונאי עפרי אילני.
השיבה לסדום מספר על היסטוריה סמויה מן העין של התנועה הציונית ושל התנועה ההומוסקסואלית המוקדמת, המתחילה בגרמניה בראשית המאה העשרים ומסתיימת בישראל של שנות השמונים של המאה העשרים. הוא מגולל לראשונה את סיפור חייהם של אנשים יוצאי דופן שהיו שותפים למיזם הרנסנס ההומוסקסואלי וניסו להביא בשׂורה זו ליישוב הציוני של תקופת המנדט.
כתב על הספר במאי הקולנוע התיעודי ופעיל הקהילה הגאה יאיר קדר: "מחקר מונומנטלי על הקהילה הלהטבקית בישראל, שורשיה הגרמניים, הבריטיים, הערביים, היקים, הסוציאליסטיים, הפרוורטיים. בכתיבה בלתי אפולוגטית, מרתקת, שמרקדת בין המרכזי לאזוטרי, הנסתר לסוטה, הערכי והאישי, אילני כותב מחדש את ההיסטוריה הגאה וחושף עבורי, בתור מי שעסק בעבר בסיפור הזה, שפע עובדות לא ידועות, מגשר עבורי על פערים וסודות [...] במה שנדמה למחקר ההיסטורי החשוב ביותר על הקהילה".
עפרי אילני הוא מחבר הספר החיפוש אחר העם העברי ואסופת המסות אנחנו אנשים חדשים, עורך המגזין הזמן הזה וכותב הטור תחת השמש במוסף הארץ.
מתוך השיבה לסדום
בנובמבר 1939 שיגרה הרבנות הראשית למחוז יפו ותל אביב מכתב לוועדת השמות של קרן קיימת לישראל. הייתה זו מחאה על עניין ״מרגיז ומכלים״, כהגדרתם של הכותבים, שבא לידי ביטוי בעיתונות התקופה וראוי, לשיטתם, לתיקון מידי. העניין הוא כזה: על שפת ים המלח הוקם מפעל, ולצידו נקודת יישוב. בעיתונות מכונים המתיישבים ״פועלי סדום״ או אנשי ״המושבה בסדום״. אנשי הרבנות ראו בכך טעם רע. הם מצאו לנכון להבהיר כי סדום בתנ״ך היא ״סמל הרשע״, שחיתות המידות והעוול — סדום, שהיא אפילו בספרות הלועזית שם נרדף לטומאה (המילה ״סדומי״ בשפות אירופיות פירושו אדם להוט אחרי בולמוס של משכב זכר) אינה יכולה לשמש שם וכינוי למושבה של יהודים בארץ ישראל, ויש להמיש תיכף ומיד שם מכוער זה מפינו ומפי בנינו.
אנשי הרבנות ממשיכים ודורשים ״להסיר חרפת קיום שם מושבה סדום״ מעל מפת ארצנו ומעל יישובנו. גם מנחם אוסישקין, יושב ראש קרן קיימת לישראל, הודה במכתב תשובה שדעתו אינה נוחה מן השמות ״מושב סדום״ או ״קיבוץ פועלי סדום״, גם אם אין בסמכותו להכתיב לאנשי המושבה כיצד יכנו אותה.