1967 – והארץ שינתה את פניה

ספר יד שנייה במצב טוב מאוד (עותקים נדירים. הספר אזל בדפוס בהוצאה לאור)

ספרו השישי של העיתונאי וההיסטוריון  תום שגב – שראה אור ב-2005 בתום חמש שנות מחקר שבהן ביקר המחבר ב-25 ארכיונים ועיין במכתבים פרטיים, יומנים אישיים וכן בפרוטוקולים של ישיבות הממשלה והמטכ”ל – מגולל את סיפורה של 1967, שנה שבה ישראל שינתה את פניה, ואת השלכותיה. "שגב נמנע מלצטט את עלוני התעמולה של מדינת ישראל, ומצייר תמונה מורכבת בהרבה של הגורמים והנסיבות שהובילו למלחמת ששת הימים, למהלכה ולתוצאותיה", כתב אורי יסעור בביקורת על 1967. 

אין זה עוד ספר על מלחמה. שגב כותב בסגנון מרתק, ומספר גם איך חיו הישראלים, היכן גרו, מה קנו, מה לבשו, מה אכלו ובעיקר- איך הרגישו באחת השנים בגורליות ביותר בתולדות המדינה. תמציתו של הסיפור בשתי בדיחות. באחת, שנולדה לפני מלחמת ששת הימים, סופר על שלט שתלוי ליד שער היציאה בנמל התעופה בלוד ובו בקשה שאחרון הנוטשים את הארץ יכבה את האור. השנייה נולדה אחרי מלחמת ששת הימים: מעשה בשני קציני צה”ל השוקלים בדעתם כיצד להעביר את היום. אולי נכבוש את קהיר? מציע אחד, וחברו משיב: ומה נעשה אחרי הצהריים?

באמצעות שתי בדיחות אלה, כתבה עופרה עופר אורן, "שגב ביקש לתאר את הלכי הרוח ששררו בחברה הישראלית באותה שנה, בהפרש של שבועות אחדים. בין שתי הבדיחות הפרידה מלחמה: קו פרשת המים שהפריד בין הייאוש והתבוסתנות לזחיחות והיהירות של מי שלא היה להם מושג לאן יוביל אותנו הניצחון המוחץ והמהיר ההוא".