סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותטבע האדם - אחרית דבר
יוחאי עתריה
ספרו של פרופ' יוחאי עתריה נפתח במילים: "כל ממצא מדעי – ולּו גם השולי והזניח ביותר – המאיר דבר־מה חדש על מוצא האדם, מקבל הד תקשורתי אדיר. בספר זה אטען כי הסיבה לכך אינה קשורה רק בניסיון לאשש את תורת האבולוציה, אלא גם, ואולי קודם כול, בצורך להסביר את זוועות המאה העשרים".
השאלה הבוערת בתקופתנו, לפי עתריה, היא כמה נמוך עוד נוכל לרדת: לאן המין האנושי יכול להידרדר? האם מה שראינו באושוויץ ובהירושימה זה רק משחק מקדים למה שעוד מחכה לנו? באמצעות דיון מקורי בממצאים ארכאולוגיים, עמדות פילוסופיות, ספרי מדע פופולרי וסרטי מופת, עתריה מבקש להוכיח כיצד החיפוש אחר עצמות האדם הראשון והדינמיקה הטכנולוגית פועלים מתוך תפיסה אפוקליפטית: החיפוש אחר עצמות האדם הראשון מוּנע מהתשוקה לחשוף את ראשית הזמן, ואילו הטכנולוגיה דוחפת אותנו לעבר סוף העולם וקץ הזמן. אך המטרה משותפת וסמויה: זיכוי האדם מאשמה והסרת אחריות למעשינו.
בספר הנושא את כותרת המשנה גנים, טכנולוגיה, אפוקליפסה, מנסה עתריה לחשוף את המטפיזיקה המשמשת תשתית לעיצוב השיח הפילוסופי, המדעי והתרבותי במערב, וטוען כי הצורך להשתחרר מהרגשת האשמה ולקבל זיכוי מלא על מעשינו במאה העשרים הוא שגורם לנו להתעלם בשיטתיות מממצאים מדעיים חשובים.
מתוך טבע האדם - אחרית דבר
השיח שעוסק בשאלות של אבולוציה וטכנולוגיה ספוג בדרך המחשבה האפוקליפטית – ושואף להיגאל מהמציאות המוכרת ולהגיע לאחרית הימים. נדגיש כי מי שמקבל את הגישה האפוקליפטית (המשותפת ליהדות, לנצרות ולאסלאם), ולפיה אנו על ציר זמן ליניארי ההולך מהראשית לאחרית, מאמין כי להיסטוריה יש משמעות ותכלית, יש לה כיוון והיא תבוא לקיצה. מי שמתקיים בהוויה אפוקליפטית מונע מתשוקה לקדם את הסוף – סוף שמוצג כבלתי נמנע בעקבות האופן שבו הראשית מוצגת. מכאן שהאובססיה האפוקליפטית לקץ היא בה בעת אובססיה לחשוף את ההתחלה. הרצון לחשוף את הראשית נובע, כאמור, מהאמונה שנקודת הפתיחה מספרת לנו משהו אקוטי על נקודת הסיום – ולפיכך סיפורו של הקוף הרצחני ושל הצייד־לקט הוא סיפור פצצת האטום; הוא סיפור היעלמותו של האדם הניאנדרטלי.
מחשבת המערב אינה יכולה להשתחרר, כך נראה, מהתבוננות על הזמן כשיגור חץ אחיד, הכרחי וליניארי, ששועט מההתחלה ועד הסוף, וגם אם הסוף אינו ידוע לנו כעת – ברגע שנגיע אליו נוכל לתפוס אותו כסיומה של יחידת זמן אחת. המטרה שלי בספר היא לחשוף את המטפיזיקה הזאת המשמשת תשתית לעיצוב השיח הפילוסופי, המדעי והתרבותי במערב.