סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותאזהרה מפני ההרסנות והאובדנות שבלאומנות, ברודנות ובמלחמה בטקסטים על־זמניים של הסופר תומאס מאן, חתן פרס נובל לספרות, שיכולים לשמש מעין מגדלור גם לנו כיום. ערך, תרגם מאנגלית והוסיף דברי רקע: ראובן מירן.
את הספר פותח נאום גרמני: קריאה אל התבונה – דברים נבואיים שנשא מאן ב-1930, שלוש שנים לפני עליית המפלגה הנאצית לשלטון, כשהוא חרד לגורלה של ארצו. מכתב אל דֵקן הפקולטה לפילוסופיה הוא תגובתו של מאן להודעה שקיבל, כאשר כבר היה בגלות, על מחיקת שמו מרשימת הדוקטורים לשם כבוד בפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת בון. תגובתו, המובאת במלואה, היא מופת של התנגדות ויש המשווים אותה לאני מאשים של אמיל זולה.
עוד בספר: הנאום הרדיופוני הראשון ששידר מאן מלונדון בקולו שלו – אחד מ־58 נאומים שכותרתם הייתה מאזינים גרמנים! ושיועדו להזים את שקרי המשטר, לפקוח את עיניהם של המאזינים הגרמנים ולשרטט להם תמונת מצב אמיתית על הנעשה בארצם הנתונה לשלטון דיקטטורי גזעני ורצחני.
כארבע שנים אני חי בגלות, ותהיה זו לשון נקייה מדי לכנותה "גלות מרצון"; שכן אילו נשארתי בגרמניה, או אילו שבתי אליה, קרוב לוודאי שלא הייתי חי היום. בארבע השנים הללו לא חדל להטריד אותי ולו לרגע אותו משגה מוזר של הגורל שהעמיד אותי במצב הזה. מעולם לא הייתי מעלה על דעתי – אי אפשר היה לנבא זאת בעריסתי – שאבלה את שנותיי המאוחרות כמהגר, מופקע מרכושו, מחוץ לחוק, מחויב למחאה פוליטית שאין ממנה מנוס.
סל הקניות ריק
חזרה לחנותנא להזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אם יש לנו חשבון התואם את הכתובת, יישלח אליך מייל עם הוראות לאיפוס הסיסמה.
בחרו את סוג הפנייה ונשמח לעזור!
קבלו מאיתנו המלצות, הנחות ועדכונים