בית

בספר שנכתב "תחת צלליו הכבדים של חורבן בתים על יושביהם. שקיעתם באש ובחרב, בטיל ובדחפור", מזמין אותנו שלמה בידרמן, פרופסור (אמריטוס) לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, לחשוב מחדש על מושג הבית. מהו בית – מקום לגור בו? זיכרון? הבטחה? ואולי דווקא דבר שאובד ברגע שמנסים לאחוז בו. ומה קורה כשהבית נעלם – כשהוא נהרס, ננטש או הופך לזיכרון רחוק?

בית יוצא למסע בעקבות רעיון הבית והכמיהה לשוב אליו. דרך סיפורי המקרא, אפוסים עתיקים, יצירות ספרות ופילוסופיה, הוא מתווה מסע בין בתים שנבנו לבתים שנחרבו, בין יציאה לנדודים לרצון לשוב מהם. הבית מופיע כמקום של נחמה, אבל גם כמקום שביר, כזה שעלול להיעלם, להיחרב או להפוך לזיכרון בלבד, שאי־אפשר לשוב אליו באמת.   

זהו ספר על געגוע ועל אובדן, על זיכרון ועל זהות, על הקשר העמוק בין אדם למקום שלו, ובעיקר – על ההבנה שגם מי שעזב את ביתו, גורש ממנו או איבד אותו ממשיך לשאת אותו בתוכו.