ספר חשוב המציע פרספקטיבה היסטורית ואבני בוחן להבנת המציאות הפוליטית שבה אנחנו חיים כעת, ימים שבהם עלייתו של הימין הקיצוני החדש נראית כסכנה ברורה ומיידית לעצם קיומה של הדמוקרטיה הליברלית, גם במדינות בעלות מסורת דמוקרטית שנדמתה כיציבה.
מניין שואב הימין הקיצוני החדש את כוחו? איך משרתים אותו הפיחות המכוון במעמד האמת וסימון האינטלקטואלים כאויבים? כיצד מגויסת לטובתו תקשורת ההמונים? עד כמה סכנתו ממשית וכיצד אפשר להיאבק בו?
על כל אלה מנסה לענות אסופת מאמרים זו, שבמרכזה טקסט נבואי כמעט של תיאודור ו' אדורנו, המבוסס של הרצאה שנשא בשנות ה-60 של המאה העשרים והתגלתה באחרונה מחדש. לטקסט זה נוספו ראיון קצר שערך גידי וייץ עם חוקר הפשיזם בעל השם העולמי זאב שטרנהל, ומבוא מקיף מאת אווה אילוז ואיל חוברס, המגישים לנו מפתח חשוב להבנת מציאות חיינו.
ב-6 באפריל 1967, כשני עשורים בלבד לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הוזמן הפילוסוף והסוציולוג הגרמני תאודור ו' אדורנו לשאת דברים באוניברסיטת וינה. את הרצאתו הקדיש לעליית הימין הקיצוני החדש באירופה, תופעה שבאה לידי ביטוי בפופולריות הגוברת של האֶן־פֶּה־דֶה (NPD), מפלגת הימין שהמשיכה את דרכה של מפלגת הרייך הגרמנית. הקלטת ההרצאה נשמרה בארכיון במשך קרוב לחצי מאה, ורק בשלהי 2019 ראתה אור בגרמניה, בספר שהיה לרב מכר ועורר עניין רב.
אדורנו, הנאמן לתיאוריה הביקורתית של אסכולת פרנקפורט, שהוא היה ממחולליה, חזה כבר אז את המציאות הפוליטית, הכלכלית והחברתית שאנו עדים לה כעת ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל. הוא הבין כי סכנת הלאומנות, הפשיזם והפופוליזם לא עברה מהעולם, למרות תבוסתם של גרמניה הנאצית ושל השלטון הפשיסטי באחדות ממדינות אירופה. בהרצאתו ניתח באופן אנליטי את המנגנון העומד מאחורי צבירת הכוח של הימין הקיצוני החדש, והצביע על רבות מהמניפולציות העומדות בלבו: הפיחות המכוּון במעמד האמת, תעמולה מתוחכמת בתקשורת ההמונים, ניתוב של קיטוב כלכלי לצרכיו, ריקונה של הדמוקרטיה מתוכנה הערכי לטובת מובנה הפורמלי, ליבוי שנאת זרים וסימון האינטלקטואלים כאויבים.
