סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותחוויותיו של גרמני צעיר, לא יהודי – מפרוץ מלחמת העולם הראשונה, דרך המשבר הכלכלי והתרבותי ברפובליקת ויימאר, ועד תום השנה הראשונה לשלטון הנאצים – בספרו הראשון של העיתונאי, הפובליציסט והמסאי סבסטיאן הפנר: ספר זיכרונות לא גמור שדפיו נמצאו בעיזבונו של המחבר, כאן בתרגום שולמית וולקוב, שהוסיפה הערות שוליים מועילות ואחרית דבר.
"הפנר מבקש מלכתחילה מן הקורא שלא לשכוח את מוסר ההשכל, אף אם אינו נכתב במפורש", כתבה אילנה המרמן בהארץ עם פרסום התרגום לעברית. "[...] שלעולם אין חסינות גמורה מפני התהליכים המורכבים שקרו אז בגרמניה בנפשה של חברה שלמה ובנפשותיהם של בניה - אין מפניהם חסינות לא בגרמניה ולא במקומות אחרים. זה לקחו העיקרי של סיפורו של גרמני, והוא עולה ממנו בכוח שכנוע שאין לעמוד בפניו, וזאת דווקא משום שאינו חיבור עיוני או תיאורטי כי אם מסמך אישי. מסמך אישי-תיעודי כן וישיר, ועם זה לא השתפכות ספונטנית בלתי מבוקרת כי אם שילוב יוצא מן הכלל של החוויה והזיכרון הפרטיים עם מחשבה מעמיקה, יכולת תיאור והתבוננות, רגישות אנושית וחוש ביקורת דק מן הדק, הן ביקורת עצמית והן ביקורת חברתית".
כתבה הסופרת עופרה עופר אורן בבלוג סופרת ספרים:
"את כתב היד, למעשה את הטיוטה, לספר סיפורו של גרמני מצא בנו של הסופר, סבסטיאן הפנר, בעיזבונו. האב השאיר הנחיה ובה התיר ליורשיו לעשות בכתביו ככל העולה על רוחם. הבן החליט, בצדק, להוציא אותו לאור. את הספר כתב הפנר ב-1939, והוא ראה אור לראשונה בגרמניה בשנת 2000. הפנר מנתח בו את המהלכים שקדמו לעלייתו של היטלר לשלטון, ומתאר את הלכי הרוח של הציבור באותן שנים ראשונות של המשטר הרצחני והברוטלי. מרתק לקרוא על כך לא מתוך ספרי היסטוריה, אלא כתיעוד ראשוני, הישר מתוך המציאות של אותם ימים. יתר על כן: חלקים מסוימים בספר מרתקים ומפחידים במיוחד, כי אפשר למצוא בהם הדים לתופעות שמוכרות לנו בהווה".
העניין שבו עוסק הסיפור שיסופר להלן הוא סוג של דו-קרב.
זהו דו-קרב בין שני אויבים בלתי שווים בעליל: המדינה - אדירת כוח, חזקה וחסרת מעצורים, ואדם פרטי אחד - קטן, אנונימי ובלתי מוכר. הדו-קרב הזה אינו מתרחש בזירה הנחשבת בדרך-כלל כזירה פוליטית; האדם הפרטי איננו מדינאי, ועוד פחות ניתן לראות בו קושר קשר או "אויב המדינה". הוא מוצא עצמו לאורך כל התקופה במגננה, ואינו רוצה אלא להגן על מה שנראה לו כעצם חייו, אישיותו וכבודו הפרטי. המדינה שבה הוא חי, ושאיתה יש לו עסק, מתקיפה את כל אלה ללא הרף ובאמצעים הברוטליים ביותר - אם גם מגושמים במקצת.