אָמֵן הוא ספר השירה החמישי וספרו השמיני של הסופר והמשורר יונתן ברג.
כותב עורך הספר ארז שוייצר:
אם ספריו הקודמים של יונתן ברג, משורר וסופר יליד שנות השמונים, עמדו בסימן של עזיבה, חיפוש ועימות בעקבות מסעו מההוויה הדתית הלאומית אל תפיסת עולם פתוחה ואוניברסלית, בספרו החדש, אָמֵן, הוא כמו מבקש יציבות והגנה בהוויה המשפחתית, בהתבוננות שקטה בחיי העיר ובטבע, בהגות שירית מאופקת, לא מתלהמת, מגששת.
ואולם גם כהורה טרי, המעלה על נס את חיי הבית, שירי מסע ותודעת מסע עדיין מעסיקים את ברג. הוא אינו משורר של עמידה נחרצת, כי אם של תנועה, של חתירה מתמדת למשמעות. הוא גם אינו מתכחש לאי שקט הרוחש עדיין בתוכו – אי שקט גופני, מוסרי, פוליטי – כי אם נאבק, ממשיך להיאבק, כדי לכונן אינטימיות מחודשת עם עולם שהארוס האמוני הוסר ממנו כביכול. מתוך אמירת אָמֵן לקודש שבחול הוא אף מעז ומעלה על הדעת את האפשרות "לנצח את האל בוויכוח על טבע האדם".
הגוף נכנס אל עצמו כמו מתעמל
המבצע בפעם האלף תרגיל כושל
בְּעֶרֶב כָּזֶה אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּגִלְגּוּל
נְשָׁמוֹת אוֹ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. צֶמֶד
אַחִים מִתַּחַת לַמִּרְפֶּסֶת מְגַלִּים לָרִאשׁוֹנָה
מְהִירוּת שֶׁל קָרוּסֶלָה, צוֹעֲקִים וּמְנִיפִים
זְרוֹעוֹת כְּדֵי לְחַבֵּק לְטָאַת אֲוִיר זְרִיזָה.
צֶמֶד כּוֹסוֹת תֵּה מְצַיְּרוֹת עָרַבֶּסְקוֹת־אֵד,
הַלַּיְלָה הוֹפֵךְ לַאֲגַם וְחַיֵּינוּ הֵם בָּתֵּי עֵץ עַל מַיִם.
נְבוּאָה בְּעֶרֶב כָּזֶה הִיא רְשִׁימַת קְנִיּוֹת עַל
פֶּתֶק צָהֹב, וְצֶמֶד בַּקְבּוּקֵי הַבִּירָה -
כְּרוּבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי שֻׁלְחָן מִתְקַלֵּף.
אֲנִי מוּכָן לָרִאשׁוֹנָה לַעֲנוֹת אָמֵן
לְכָל נְשִׁימָה.