לאה גולדברג (מאי 1911 – ינואר 1970) היתה משוררת, סופרת, מתרגמת, מבקרת וחוקרת ספרות. כלת פרס ישראל לספרות לשנת 1970.
כמה עובדות ש(אולי) לא ידעתם על לאה גולדברג:
גולדברג נולדה ב-29 במאי 1911 בעיר קניגסברג, בתם של צילה ואברהם. בשנות חייה הראשונות התגוררה המשפחה בקובנה אשר בליטא, אך נאלצה לברוח ממנה במהלך מלחמת העולם הראשונה למחוז סראטוב, עמוק בתוך שטחה של רוסיה.
כאשר שבה המשפחה לליטא בתום המלחמה, עינו חיילים ליטאים את אביה, שהואשם בקומוניזם. האב לא התאושש מכך לעולם, ולקה בנפשו.
גולדברג למדה פילוסופיה ושפות שמיות באוניברסיטאות קובנה, ברלין ובון. את הדוקטורט שלה באוניברסיטת בון כתבה על הניב השומרוני.
גולדברג כתבה יומנים בעברית מאז היותה בת עשר בקובנה, כאשר שליטתה בעברית היתה עדין בחיתוליה. היא המשיכה בכתיבתם עד שנים אחדות לפני מותה. יומניה חושפים כמה וכמה פנים מהווייתה המיוסרת, ממערכת ערכיה, מסקרנותה האינטלקטואלית המושחזת, מחוויותיה ומגחמותיה של היוצרת אשר הועידה את עצמה מילדות להיות סופרת עברייה.
בגיל 15 כתבה ביומנה: "מצבו הרע של הסופר העברי אינו סוד בשבילי, עוניו ואי פרסומו זוהי מעשייה ישנה, לכתוב לא עברית - היא בשבילי כאילו לא לכתוב לגמרי; ובכל זאת אני רוצה להיות סופרת, ובכל זאת בזה אני תולה את עתידי ואת כל חיי, זוהי מטרתי היחידה".
גולדברג הגיעה לארץ ישראל בשנת 1935 וחברה בסיועו של אברהם שלונסקי לחוג הספרותי יחדיו. בשנה זו ראה אור ספר שיריה הראשון, טבעות עשן. יצירתה הספרותית של גולדברג היתה מגוונת עד מאוד, אך השירה עומדת בראשה. היא פרסמה במהלך חייה כ-750 שירים. עוד כ-250 שירים שנמצאו בעזבונה הודפסו לאחר מותה.
פילי הקטן היה שיר הילדים הראשון שפרסמה גולדברג. מספרים כי זמן קצר לאחר עלייתה ארצה, חברי חבורת יחדיו ארגנו לה פגישה עם עורכו הראשון של מוסף הילדים בעיתון דבר, יצחק יציב. "אולי יש לך חומר לילדים?", שאל אותה, "הכתבת שירי ילדים?", והיא ענתה: "לא ניסיתי". "ובכן, נסי" היתה תשובתו.
בגיליון הבא של המוסף כבר הופיע שירה הראשון לילדים, והשאר היסטוריה. ספרות ילדים היתה לאחד מעיסוקיה המרכזיים של גולדברג, והיא כתבה לילדים בסוגות שונות - סיפורת, שירה, מחזות - תרגמה יצירות מופת לילדים ופרסמה גם מאמרים תיאורטיים בנושא.
גולדברג התגוררה כעשרים שנה עם אמהּ ברחוב ארנון 15 בתל אביבּ. ספר הילדים הראשון בפרוזה שכתבה, ידידי מרחוב ארנון, ראה אור בספרית הפועלים בשנת 1943. הספר כולל ארבעה סיפורים מהווי תל אביב לפני קום המדינה, שכולם מתרחשים בסביבת רחוב ארנון ומככבים בהם ילדי השכונה, אנשיה והחיות שבה, שאותם הכירה ואהבה.
סיפור הילדים דירה להשכיר - משל עם מסר של קבלת הזולת וחיי שלום - פורסם לראשונה בעיתון משמר לילדים באוקטובר 1948 עם איוריה של רות שלוס. ב-1959 ראה הספר אור בספריית פועלים, עם איורים של שושנה היימן, וב-1970 יצא הספר במהדורה חדשה בספריית פועלים עם איוריו של שמואל כץ. גרסה זו מככבת ברשימת רבי המכר לילדים כבר חמישה עשורים ברציפות.
גולדברג היא המשוררת הישראלית המולחנת והמוכרת ביותר. שיריה הפכו לחלק מהפסקול של המוזיקה הישראלית, והולחנו ובוצעו על ידי אריק איינשטיין, יהודית רביץ, חוה אלברשטיין, שלומי סרנגה, אחינועם ניני, שלמה יידוב, קורין אלאל, אושיק לוי ועוד ועוד רבים וטובות.
מכתבים מנסיעה מדומה, ספר הפרוזה הראשון של גולדברג, ראה אור ב-1937. זהו רומן-מכתבים קצר שבמרכזו עומדת רות, בת-דמותה של המחברת. מכתביה מגוללים את סיפור פרידתה המיוסרת מעמנואל אהובהּ, ובעקיפין גם מאירופה מולדתה, וחושפים את עולמה התרבותי העשיר והרגיש כבר בגיל צעיר.
בשנת 1952 התקבלה גולדברג להוראה באוניברסיטה העברית, והקימה בה את החוג לספרות כללית והשוואתית. היא עמדה בראש החוג במשך כעשר שנים במינוי פרופסור, עד מותה.
המלצת לאה גולדברג לילדים: "אם יש את נפשכם לדעת פרטים על אנשים גדולים, אינכם יכולים להטריד את המורים ואת ההורים בשאלות מן הבוקר ועד הערב. מוטב לשבת ולקרוא ספר".
גולדברג הצטרפה לקריאתם של מרטין בובר ושמואל הוגו ברגמן שלא להוציא להורג את אדולף אייכמן לאחר משפטו ב-1961, וצירפה את חתימתה למכתב שנשלח בנושא זה לנשיא המדינה דאז, יצחק בן-צבי.
בשנת 2011, לכבוד שנת המאה להולדתה, יצר יאיר קדר את הסרט התיעודי "לאה גולדברג בחמישה בתים". הסרט, בסדרת העברים, מספר את סיפור חייה של גולדברג דרך חמישה בתים שבהם התגוררה, באמצעות שיחות עם מכריה, חומרי ארכיון ותצלומים, שירים ופזמונים, קטעי טיפוגרפיה ווידיאו-ארט.
מאז שנת 2011, דיוקנה של גולדברג מתנוסס על שטר מאה שקלים חדשים.
גולדברג נפטרה ב-15 בינואר 1970 ממחלת הסרטן, ונקברה ב"חלקת הפרופסורים" בהר המנוחות בירושלים. אִמה צילה, שחיה עוד 11 שנים לאחר מות בתה, ביקשה כי על מצבתה יופיעו ארבע המילים: "אם המשוררת לאה גולדברג".
