ספר שהגיע לתיבת הדואר האלקטרוני של הוצאת קתרזיס העצמאית עם הטקסט "מאת סבילה דורותי". אנשי ההוצאה מעולם לא נפגשו עם המחברת, אבל הסיפורים בספר לכדו אותם מהרגע הראשון, וכך קיבלנו את הציור ועוד סיפורים - נובלה וסיפורים קצרים מאת סבילה דורותי.
אלמונית במעיל כחול וכובע שחור חולפת במהירות על פני עידן, ומושכת אליה את תשומת לבו. הוא מוותר על הנסיעה באוטובוס המגיע לתחנה, ורץ אחריה. כך מתחיל סיפורו המרתק והמכמיר לב של עידן, צעיר בעל נפש רגישה, שאמו הציירת נעלמה מחייו בהיותו בן חמש.
בהמשך לנובלה הפותחת, ארבעה סיפורים החושפים גם הם פיסות מציאות מרגשות: נערה העוברת על שפת הים בנתניה חוויה מטלטלת; "מחולל ניסים" המחזיר לחולה סופנית את החשק לחיות; יורד קשיש שחוזר לישראל לחפש אחר האישה שאהב בנעוריו; וסב, הבא להיות עם נכדתו באשקלון, בעת שנופלים על העיר רקטות, ומספר לה על הווי החיים בארץ ישראל בימי שלטון הבריטים.
בדרכו לתחנת האוטובוס, חלפה על פני עידן דמות נשית במעיל כחול ובמגבעת שחורה, שגרמה לו להיעצר באמצע המדרכה ולהביט אחריה. באותה שעה הבחין באוטובוס המתקרב אל התחנה, ואילו היה ממהר רק עוד קצת, היה מספיק לעלות אליו. הוא לא ניסה. עיניו היו מרותקות לדמות המתרחקת, מתאמץ להיזכר היכן פגש אותה, אם בכלל.
אוטובוס נוסף של אותו הקו נכנס לתחנה, העלה אנשים ונסע.
ההבטחה שמסר עידן לסבו בטלפון, לפני שיצא לדרך, פרחה מראשו: "אתה יכול להתחיל להתארגן ליציאה, אוֹפִּי, עוד מעט אגיע".
"כמה זה עוד מעט, עידני?"
"אם האוטובוס יגיע בזמן, אהיה אצלכם בעוד עשרים דקות בערך. נספיק לראות את השקיעה".
המעיל הכחול לא נראה עוד, רק הכובע השחור שב ובצבץ מבין ראשי האנשים, והתרחק.
פתאום נעקר עידן ממקומו והחל לרוץ לכיוון שבו עדיין נראה קצה הכובע. אם ייעלם מעיניו כליל, לעולם לא יֵדע את זהות הדמות שכה אתגרה את זיכרונו. כך חשב. במרוצתו לא הבחין במרצפת שחרגה מעט מן המדרכה, ניגף בה ונפל אפיים ארצה. עוברים ושבים האטו כדי להתבונן בו, קם ומבריש בידיו את בגדיו.
