תרגום ראשון לעברית לאחת היצירות המפורסמות של הספרות הרוסית - הסגן נים - המביאה את סיפורו של איש שמעולם לא היה קיים, אבל הצליח לגרום לקיסר רוסיה לחרדה ולהערצת אימים.
ברוסיה של המאה ה־18, שלטונו הרודני של הקיסר פאבל מהלך אימים על כל הממלכה. הנחיותיו הן בגדר עובדה, וכל סטייה מהן פירושה עבירה וענישה. במציאות זו, שתי שגיאות העתקה של לבלר גדודי צעיר מובילות לשני ניסים של ממש: היווצרותו של סגן שאינו קיים, ופטירתו של סגן מתקדם שעדיין מהלך על פני האדמה.
בהשראת שתי אנקדוטות היסטוריות אשר אמיתותן מוטלת בספק, ברא יורי טיניאנוב את הסיפור הסטירי, הביקורתי, הקומי-טרגי, אשר פורסם לראשונה בשנת 1928 תוך ניצול חלון זמנים קצר בהיסטוריה הרוסית שבו הצנזורה החונקת עדיין לא הייתה חזקה דיה.
תרגם מרוסית והוסיף מבוא: דוד ישראל ארונשטם.
הקיסר פָּאבֶל נמנם ליד החלון הפתוח. בתום ארוחת הצהריים, בשעה שבה המזון נאבק לאיטו עם הגוף, נאסר להפריע לו מכל סיבה שתעלה על הדעת.
הוא נמנם בישיבה על כיסא גבוה, מגודר מאחוריו ומצדדיו באמצעות פרגוד זכוכית. פָּאבֶל פֶּטְרוֹבִיץ׳ חלם את חלומו הקבוע של שעת מנוחתו שלאחר ארוחת הצהריים.
בחלום, הוא ישב בגָּטְצִ'ינָה, בגנו הגזום, והקוּפִּידוֹן השמנמן שבפינה הביט בו אוכל ארוחת צהריים עם משפחתו. מרחוק נשמע צליל חריקה מתמשך. צליל החריקה ניתז מבורות הדרך בחד גוניות קופצנית. פָּאבֶל פֶּטְרוֹבִיץ' זיהה מרחוק את כובע שלוש הפינות, את דהירת הסוס, את יְצוּלֵי הכרכרה הדו גלגלית, את האבק.
הוא ירד להתחבא מתחת לשולחן, שהרי כובע שלוש הפינות היה למעשה רץ צבאי. רכבו אליו מפֵּטֶרְבּוּרְג.
Nous sommes perdus…" הוא צעק בצרידות לאשתו ממקומו מתחת לשולחן, כדי שגם היא תתחבא.
מתחת לשולחן לא היה מספיק אוויר, וצליל החריקה כבר היה שם איתו, הכרכרה הדו גלגלית טיפסה עליו.