הסגן נים

הקיסר פָּאבֶל נמנם ליד החלון הפתוח. בתום ארוחת הצהריים, בשעה שבה המזון נאבק לאיטו עם הגוף, נאסר להפריע לו מכל סיבה שתעלה על הדעת.

הוא נמנם בישיבה על כיסא גבוה, מגודר מאחוריו ומצדדיו באמצעות פרגוד זכוכית. פָּאבֶל פֶּטְרוֹבִיץ׳ חלם את חלומו הקבוע  של שעת מנוחתו שלאחר ארוחת הצהריים.

בחלום, הוא ישב בגָּטְצִ'ינָה, בגנו הגזום, והקוּפִּידוֹן השמנמן שבפינה הביט בו אוכל ארוחת צהריים עם משפחתו. מרחוק נשמע צליל חריקה מתמשך. צליל החריקה ניתז מבורות הדרך בחד גוניות קופצנית. פָּאבֶל פֶּטְרוֹבִיץ' זיהה מרחוק את כובע שלוש הפינות, את דהירת הסוס, את יְצוּלֵי הכרכרה הדו גלגלית, את האבק.

הוא ירד להתחבא מתחת לשולחן, שהרי כובע שלוש הפינות היה למעשה רץ צבאי. רכבו אליו מפֵּטֶרְבּוּרְג.

Nous sommes perdus…" הוא צעק בצרידות לאשתו ממקומו מתחת לשולחן, כדי שגם היא תתחבא.

מתחת לשולחן לא היה מספיק אוויר, וצליל החריקה כבר היה שם איתו, הכרכרה הדו גלגלית טיפסה עליו.