29% הנחה

שירים לשבורי הלב

"בערוב ימיהם, כשיֵשבו יחד בגזוזטרה מעוגלת הצופה אל מימיו התכולים של הים התיכון, יבקשו אורחיהם לשמוע את סיפור המפגש ביניהם, ויעגוּב יאמר שמהרגע הראשון שעיניו שזפו אותה מעבר לשוקת המים במחנה העולים, ידע שהיא בחירת ליבו" – כך נפתח שירים לשבורי הלב, ספרה השלישי של הסופרת הבין־לאומית עטורת פרסים איילת צברי, שראה אור לראשונה ב-2024, באנגלית. במלותיה: "ספר שכתבתי בדם לבי ואז כתבתי שוב, הפעם בעברית, שפת הלב שלו".

כאשר זהרה חדד, שחיה בניו יורק, מתבשרת על מות אִימהּ סעידה, היא עולה למטוס הראשון לישראל, משוכנעת שתשהה בארץ רק עד תום השלושים. במהלך פינוי בית ילדותה הולך ונחשף בפניה עבר שלא הכירה. מתברר כי אִימהּ הייתה לא רק עובדת ניקיון ורעיה מסורה אלא אישה נועזת ורבת־כישרונות, משוררת וזמרת אשר לא שכחה את אהבת נעוריה ולא איבדה את התקווה למצוא את בנה התינוק, שנלקח ממנה זמן קצר אחרי שעלתה מתימן. ככל שזהרה מתקרבת אל האמת, היא מגלה עד כמה מעט ידעה על הוריה, על המחירים ששילמו ועל המורשת שעיצבה גם את חייה.

ברומן רחב היריעה (429 עמודים) שירים לשבורי הלב מספרת צברי את סיפורה של העדה התימנית בישראל מנקודת המבט של נשותיה, מתמודדת עם פרשת חטיפת ילדי תימן, ומעניקה לה פנים על בסיס עדויות וסיפורים שליקטה במחקר רב־שנים.

76 ₪

108 ₪

אפשרויות משלוח

איסוף עצמי מהחנות

3 - 5 ימי עסקים

חינם

המגדלור ספרים — מקווה ישראל 18 תל-אביב יפו 6511515

שליחות לדלת ביתך

3 - 10 ימי עסקים

30 ₪

חינם לסל קניות מעל 300 ₪

שילוח בינלאומי

10 - 20 ימי עסקים

150 ₪

250 ₪ לסל קניות מעל 500 ₪

350 ₪ לסל קניות מעל 1,000 ₪

500 ₪ לסל קניות מעל 1,500 ₪

* משלוח לחוֿ"ל עלול לגרור חיוב במיסים ובתשלומים נוספים, בהתאם לכללים ולתקנות של מדינת היעד. בדקו מראש, במיוחד למשלוח לארה"ב, לאור השינוי במדיניות המכסים במדינה

מתוך שירים לשבורי הלב

בפעם הראשונה שדיברו הם ישבו על שפת הנחל. לאורחיו על המרפסת יתאר באריכות את קול שירתה העָרב, יכביר פרטים על ההיתקלות עם הנחש, אך לא יספר להם כמה בכתה, לא יזכיר שהתוודתה בפניו על שנאתה למקום הזה: הסירחון, העליבות והדוחק, האוהל על קרקעיתו הבוצית והחלקלקה והרוח הצולפת בדופנותיו, השמיכות המגרדות ומיטות הברזל החורקות, המזון המבחיל — לחם יבש, ממרח לבן, שומני, שאף פעם לא היה די ממנו. היא התגעגעה לכפר בצפון תימן, לאוויר ההרים הצח שאפף אותו, לריחות הבזיליקום והשד'אב הלימוני שבישמו את בתי הבוץ שלהם, למזג האוויר שהיה תמיד אביבי, אף פעם לא קר כל כך, לח כל כך. אולי שכניהם המוסלמים בתימן צדקו כשהזהירו אותם לא לבוא הנה. ויעגוב הפציר בה: "זאת הארץ המובטחת שחלמנו עליה. הדברים ישתפרו. את תראי."