מסע אל יסודות התודעה של המעמד הבינוני הלבנוני והפלסטיני מאמצע המאה ה-19 עד אמצע המאה העשרים בכאילו היא ישנה (كأنها نائمة) - אחד החיבורים הספרותיים החברתיים החשובים ביותר של הסופר המהולל אליאס ח’ורי, יליד ביירות, 1948, מן הסופרים והאינטלקטואלים הערבים החשובים כיום.
דרך עיניה העצומות למחצה של גיבורת הספר מִילְיַא (המתחתנת עם מנצור היפואי, המאוהב עד שיגעון בשירה), באזור הדמדומים שבין מציאות לחלום, בין הממשי לסמלי, כותב ח'ורי בפיכחון מחודש את העושר התרבותי שהשתרע במרחב הגבולות הפתוחים בין לבנון, פלסטין וסוריה, את דיכוין של נשים לצד עוצמתן השקטה, ואת גבולות הפוליטיקה הפלסטינית רגע לפני האסון.
הספר ראה אור בפרויקט המבורך עד מאוד של חוג המתרגמים שהתגבש במכון ון ליר - סדרת מכתוב مكتوب, המביאה תרגומים בעברית ליצירות מהספרות הערבית. כמקובל בסדרה, הרומן תורגם בידי צוות דו־לשוני, דו־לאומי ובדיאלוג עם המחבר. הצוות כלל את המתרגם יהודה שנהב-שהרבני, עורכת התרגום כפאח עבד אלחלים, עורכת הספרות דפנה רוזנבליט ועורכת הלשון אמירה בנימיני־נבו. אחרית דבר: עאידה פחמאוי ותד וראיף זריק.
הנזיר הזקן סיפר למיליא שסבו החזיק ברשותו כתב יד סודי שגנב מאבוט בנצ'י האיטלקי, ראש מנזר הפרנציסקנים בנצרת, שבו הופיע הסיפור האמיתי על יוסף הנגר. שם נכתב, בין השאר, שאלוהים העלה את יוסף לשמים עשר שנים לפני צליבת בנו. הוא אמר לה שיוסף הנגר נמחק מהסיפור משום שפאולוס, מחברו, לא הבין את טיב היחסים בין הבן לאב.
"כך כתוב באוונגליות הסיריאני שירשתי מסבי… בואי אליי מחר אל המערה ואקרא לך."
"אבל אני לא מבינה סיריאנית." אמרה.
