מה הסוד שחשף הכומר הפלסטיני יליד לוד? מדוע "הספר הכחול" הופך שוב על פיה את הביוגרפיה של אדם דנון? ומה כל זה מגלה על היכולת לספר את הסיפור הפלסטיני?
התשובות באדם בדמותי, הרומן השלישי בטרילוגיה (אחרי ילדי הגטו וסטלה מאריס) מאת הסופר הלבנוני המהולל אליאס ח'ורי, החותם את סיפור מסעו של אדם דנון בין לוד, חיפה, יפו וניו־יורק. האירועים ברומן מתרחשים ברובם בניו־יורק, בסתיו חייו של אדם, כשהוא פוגש שדים ורוחות מעברו, ובהם את השחקן ג'וליאנו מר ואמו ארנה, ואת המשורר הלאומי הפלסטיני ראשד חסיין.
את הרומן חותמת שיחה של המתרגם יהודה שנהב־שהרבני עם אליאס ח'ורי לרגל פרסום הרומן בעברית. אדם בדמותי הוא ספר נוסף בפרויקט המבורך עד מאוד של חוג המתרגמים שהתגבש במכון ון ליר - סדרת מכתוב مكتوب, המביאה תרגומים בעברית ליצירות מהספרות הערבית. כמקובל בסדרה, הספר תורגם ונערך בעבודת צוות דו־לאומית, דו־לשונית.
הלכתי כתועה ברחובות, והלילה מכסה אותי. ירדתי לדרום העיר, אל ההצטלבות של רחוב 13 עם השדרה השלישית. מולי הופיע ישיש שאסף את ספריו הפזורים על המדרכה כדי לנעול אותם בדוכן הקטן שלו. ראיתי אותו מחזיק ספר דק בעל כריכה כחולה. הוא הושיט לי אותו. התיישבתי על המדרכה והתחלתי להפוך את הדפים באיטיות. עיניי נפלו על עמוד 23 וקראתי:
"יום המחרת הביא איתו התנסות קשה יותר, מראה שלא יוצא מזיכרוני. לצד הדרך ראיתי תינוק בן יומו זרוק על חזה אמו המתה וממשיך לינוק משדיה."
