כרך המכנס את כל 85 הסיפורים שכתבה בחייה הסופרת החשובה ביותר של ברזיל והאגדה התרבותית קלאריס ליספקטור, עליה כתבה המבקרת הפמיניסטית הלן סיקסו שהיא "הסופרת הגדולה ביותר במאה העשרים", הניצבת "במדרגה אחת עם קפקא".
פריצתה של ליספקטור כסופרת צעירה כונתה בברזיל "הוריקן קלאריס", וכתיבתה וספריה אופיינו לאורך השנים כ"נס ספרותי", "אירוע מכונן בספרות הברזילאית", "קובץ הסיפורים הטוב ביותר שראה אור אי־פעם בארץ הזאת". במשך השנים הציבו אותה המבקרים במדרגה אחת גם עם נבוקוב והשוו אותה לג'ויס ולווירג'יניה וולף.
בסיפוריה, אנו פוגשים את הדמויות המרכזיות כשהן מצויות ביציבות רגועה של שגרה שטוחה ומונוטונית, אשר ממנה הן נשלפות לאיזו חוויה פנימית עזה, לרוב מפחידה, של נגיעה בקרקעית, של היחשפות למעמקים המהותיים של עצמן. הטריגר לתהליך הוא מאורע של־מה־בכך, לכאורה שולי ולא־רלוונטי, אשר ילך ויתגלה במפתיע כהרה־משמעות. רגעי ההתגלות העומדים במרכז הסיפורים נבזקים בהבחנות ובדימויים הפותחים חלל תהודה מצמרר ביופיו.
