קרוב ללב הפראי

"קרוב ללב הפראי" הוא ספר הבכורה של הסופרת הברזילאית קלאריס ליספקטור, שראה אור ב-1943 ומובא לראשונה לקוראי העברית. 

כשהספר ראה אור בברזיל, היתה ליספקטור בת ה־23 שם לא מוכר, אך מיד פרץ בעיתונות ובכתבי־העת מה שכונה "הוריקן קלאריס", והרומאן תואר כ"נס ספרותי", "אירוע מכונן בספרות הברזילאית", "הרומאן הגדול ביותר שכתבה אי־פעם אשה

בלשון הפורטוגזית". עד היום היא גיבורת תרבות בברזיל.

העובדות החיצוניות של חיי ז'וּאָנָה, גיבורת הרומאן, מבטיחות דרמה הולכת וגוברת: ילדות של ילדה־משוררת בלי אמה ועד מהרה גם בלי אביה, הדודה שהילדה "הנחש" לא מסתדרת איתה, התאהבותה במורה "שמלמד אותה לחיות", "ההתבגרות המינית הצומחת מסתורית", הפנימייה, החתונה, הגילוי שבעלה לא באמת עזב את ארוסתו שקדמה לה, המאהב המוזר שחשוב לה לא לדעת את שמו, נטישת הבעל, היעלמותו של המאהב.

העובדות החיצוניות הללו מרפדות את הסיפור, אך אינן העיקר, וכאן גדולתה: ליספקטור משרטטת מונולוגים פנימיים של נפשות סוערות, נפשותיהן של ז'ואנה ושל בעלה, שמייצרים דימויים ספרותיים ורגשיים שהם לב לבו של הספר ושל כתיבתה הפרועה והמרגשת של ליספקטור.