20% הנחה

זיכרון דברים [מהדורת הנבחרים]

קלסיקה ישראלית מאת יעקב שבתאי, שיא נדיר של הספרות העברית, הנחשבת על ידי רבים לאחד מספרי הפרוזה הטובים ביותר שנכתבו בעברית מקום המדינה. זיכרון דברים ראה אור לראשונה ב־1977, ומאז זכה לעשרות מהדורות. מהדורת 2025, מתוקנת ומותקנת מחדש, חונכת את סדרת הנבחרים של הספריה החדשה (יחד עם סוף דבר של שבתאי).

סיפוריהם של שלושה חברים – צזאר, ישראל וגולדמן – אחוזים בסיפורי משפחותיהם הענפות ומכריהם הרבים בתל אביב. הספר נפתח במות אביו של גולדמן, בראשית קיץ, ומסתיים באמצע החורף, במותו של גולדמן עצמו. פרק זמן זה, ב-1972, הוא ההווה של הספר, אשר העבר נארג לתוכו בזרם אסוציאטיבי סבוך של עלילה, שבו העבר שברקע נדחק כל העת לחזית.

באחרית הדבר החדשה למהדורת 2025 מספר מנחם פרי על שנות הכתיבה של הספר ועל התקבלותו, ומתאר את המנגנון הייחודי שהמציא שבתאי בהשפעת הומרוס וגוגול כדי לממש את המַאווה "שכולם יהיו ברגע זה".

78 ₪

98 ₪

אפשרויות משלוח

איסוף עצמי מהחנות

3 - 5 ימי עסקים

חינם

המגדלור ספרים — מקווה ישראל 18 תל-אביב יפו 6511515

שליחות לדלת ביתך

3 - 10 ימי עסקים

30 ₪

חינם לסל קניות מעל 300 ₪

שילוח בינלאומי

10 - 20 ימי עסקים

150 ₪

250 ₪ לסל קניות מעל 500 ₪

350 ₪ לסל קניות מעל 1,000 ₪

500 ₪ לסל קניות מעל 1,500 ₪

* משלוח לחוֿ"ל עלול לגרור חיוב במיסים ובתשלומים נוספים, בהתאם לכללים ולתקנות של מדינת היעד. בדקו מראש, במיוחד למשלוח לארה"ב, לאור השינוי במדיניות המכסים במדינה

מתוך זיכרון דברים [מהדורת הנבחרים]

אביו של גולדמן מת באחד באפריל, ואילו גולדמן התאבד באחד בינואר, ודווקא כשהיה נדמה לו שהנה, בכוח ההינתקות וההתכנסות, נפתח לו עידן חדש והוא מצא לעצמו ראשית תיקון באמצעות ה'בּוּלוורקֶר' ואורח־החיים המבוקר, ובעיקר באמצעות האסטרונומיה ותרגום ה'סוֹמְנִיוּם'. צֶזָאר היה היחיד ששם לב לצירוף התאריכים המוזר הזה של מותו של גולדמן ושל מות אביו, ואף ציין את הדבר ימים אחדים אחרי לווייתו של גולדמן, כשעמד במטבח עִם ישראל, שמזג תה לשניהם, אבל הוא ציין זאת כאנקדוטה חסרת כל משמעות, משום שבאותו זמן כבר ויתר צזאר בעצם על הכל ולא היה מוכן גם למאמץ הקטן ביותר שמעבר לצרכיו המיידיים, ובתהליך הנואש של דעיכתו, בעודו מוסיף ומתלבש לו בבגדי־אופנה צבעוניים־ צעקניים, מגַדֵל שפם, מעשן את הסיגריות המשובחות ביותר, זולל וסובא ורודף אחרי כל אשה הנִקרית בדרכו, אבל עיקר מחשבותיו ושארית כוח־רצונו נתונים לבנו הבכור, שחלה במחלה חשוכת־מרפא ומצבו נעשה חסר־תקווה, לא ראה עוד צזאר את החיים אלא כמפלה מעיקה ונטולת־פשר, או כקוריוז גדול שיש להתענג עליו ככל שניתן, דבר אשר ברגעי ההתפכחות והחרטה שהיו תוקפים אותו מזמן לזמן היה מכנה בכאב "התאבדות עליזה".