על סף האביב

נדמה שהחורף התחיל שוב; אבי אמר כי מזג האוויר אינו מתאים לנסיעה. היה זה הרגע שבשנים קודמות הגענו בו לעיר קטנה בלֶה בּוֹס וראינו את הסיגליות מכחילות ואת האורות ניצתים שוב. אבל בשנה ההיא, הכמיהה לחופשה בפירנצה מחקה את זכר החופשה ליד שארטר.

בשנה ההיא, כאשר מעט מוקדם מהרגיל קבעו הוריי את יום השיבה לפריז, בבוקר היציאה לדרך, מכיוון שסלסלו את שערי לפני הצילום, חבשו לי בזהירות כובע שמעולם לא חבשתיו עדיין והלבישו לי גלימת קטיפה, לאחר שחיפשוני בכל מקום, מצאה אותי אימי בוכה בשביל הקטן ההוא, נפרד לשלום מן העוזרדים.

לעולם לא אשכח, בעיר מוזרה בנורמנדי, שני בתי מלון מקסימים מהמאה השמונה עשרה שמבחינות רבות נערצים ויקרים לליבי ואשר ביניהם, כאשר מביטים בו מן הגן הנאה הגולש ממדרגות הכניסה אל הנהר, הצריח הגותי של כנסייה אחת, שהם מסתירים אותה, מתנשא, ונראה כי הוא מסיים, כאילו הוא מרקיע מעל חזיתותיהם.