סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותלכתוב סיפור מלחמה
אדית וורטון
"ככל שהרבתה לחשוב על זה, כך הבינה פחות ופחות איך כותבים סיפור מלחמה – או בעצם סיפור כלשהו. למה סיפורים בכלל מתחילים, ולמה הם מסתיימים? החיים הרי רק ממשיכים הלאה והלאה".
לכתוב סיפור מלחמה הוא סיפור החושף את המורכבות שביחסה של אדית וורטון למלחמה ולהשפעתה על התרבות הספרותית, ולצדו מפנקת אותנו נהר ספרים גם בשתי מסות של וורטון, האישה הראשונה שזכתה בפרס פוליצר: חטא הקריאה ואומנות הסיפור הקצר.
כותבת מתרגמת החיבורים, ניצה פלד, באחרית דבר לספר:
מלחמת העולם הראשונה פגשה את וורטון בביתה שבפריז. היא לא נטשה את צרפת כרבים מחבריה, אלא נרתמה לסיוע הומניטרי. השימוש שעושה וורטון במטאפורות הלקוחות מאסונות טבע כדי לתאר את המלחמה, ממחיש את ההלם שלה מול התפנית ההיסטורית: "כמו מפולת הרים מפלצתית על דרכה של אומה שקדנית ומסודרת, ששיבשה את שגרת חייה, חיסלה את תעשיותיה, קרעה משפחות לגזרים, וכיסתה תחת גל של הרס חסר היגיון את מנגנון הציוויליזציה אשר נבנה בעמל רב ובסבלנות".
מתוך לכתוב סיפור מלחמה
המלחמה כבר הייתה בת שנתיים, ובחורף שלכל אורכו היא חילקה פעם בשבוע תה בבית חולים אנגלו-אמריקני גדול בפריז, היא עברה יום אחד בחצרו עטורת הפרחים בדרך אל המחלקה שלה, ושמעה את אחד הרופאים אומר לאדון חיוור בבגדים אזרחיים ובמשקפיים, "אבל נדמה לי שמיס ספנג היפה ההיא כותבת. אם אתה רוצה משתתפת אמריקנית, למה שלא תבקש ממנה?" ולמחרת בבוקר האדון החיוור הוצג לפניה, ועיניו חייכו אליה לחוצות מבעד למשקפיים שלו כשהפציר בה לתרום סיפור מלחמה סוחף לירחון "הלוחם", שמטרתו לשמח את הפצועים ואת הנכים בבתי החולים הבריטיים.
עוד מידע
מחלקות
פרוזה תרגוםהוצאה לאור
נהר ספרים
פורמט: כריכה רכה
תאריך הוצאה: 2025
פורסם לראשונה: 1919
שמות נוספים: Writing a War Story