סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותפיקאסו
גרטרוד שטיין
"הציור במאה ה־19 בצרפת נוצר כולו בידי הצרפתים. מחוץ לצרפת הציור לא היה קיים. במאה ה־20 הציור נוצר בצרפת, אך בידי הספרדים" – כך נפתח הספרון פיקאסו מאת גרטרוד שטיין, העוסק ביצירה של פיקאסו בארבעת העשורים הראשונים של המאה העשרים.
הסופרת ואספנית האמנות גרטרוד שטיין, שנולדה בפיטסבורג ב־1874 והשתקעה ב־1903 בפריז עם בת זוגה אליס ב' טוֹקְלאס, ניהלה שם עד 1938 סלון שבועי, שבו אירחה סופרים ואמנים אוונגרדיים כפ' סקוט פיצג'רלד, עזרא פאוּנד, אנרי מאטִיס ורבים נוספים. עד מהרה היא פגשה את פיקאסו וגם אספה רבות מיצירותיו.
הטקסט פיקאסו מ־1938 – שנכתב בצרפתית בסגנון מינימליסטי, בכתיבה מרמזת, עם חזרות, האופייני לשטיין – מתאר את התפתחותו של פיקאסו בין 1900, שנת ביקורו הראשון בפריז, ל־1937, השנה שבה צייר את גֶרְנִיקָה בתגובה להפצצת העיירה הבאסקית במהלך מלחמת האזרחים בספרד. בד בבד תוהה שטיין בספר על הטבע יוצא הדופן של החזון והיצירה של אחד מגדולי האמנים במאה העשרים.
האיור על העטיפה: בהשראת דיוקן פיקאסו, 1900
מתוך פיקאסו
אפשר לומר בביטחון כי בני-האדם אינם משתנים מדור אחד למשנהו. בהכירנו את ההיסטוריה האנושית, אנו יודעים כי זו התחלה בלתי פוסקת וכי הם נותרים בערך כמות שהיו. יש להם אותם צרכים, אותן תשוקות, אותן מעלות, אותן תכונות ואותן מגרעות. דבר אינו משתנה מלבד אולי אופן הראייה, ודרך זו לראות היא המאפיינת כל דור ודור. הרחובות משתנים, אמצעי התעבורה משתנים, הבניינים משתנים, הרעשים ברחובות משתנים, הרווחה בבתים משתנה, אך בני-האדם מדור לדור אינם משתנים. היוצר, גם הוא, רגיש מאוד לשינוי, לאורח החיים, ואמנותו מושפעת בהכרח על ידי תקופתו. יש לו כוח אישי, הוא אינו מקדים את תקופתו, הוא חי אותה אפילו בטרם חזו אותה האחרים, הוא מציית לטבעו.