מעשים לא טהורים | אמדו מיו

שני סיפורים שבהם מציג הבמאי, המשורר, הפובליציסט והסופר האיטלקי פייר פאולו פזוליני תיאור יפהפה של שנות נעוריו במחוז פריולי הכפרי, שם בילה את שנות מלחמת העולם השנייה.

מעשים לא טהורים הוא סיפור על מפגשי קיץ, כמעט שערורייתיים, של בילויים בחופי הים ובמסיבות ריקודים ועל אהבה בלתי ממומשת, שמענה את הנפש פנימה. אָמָדוֹ מִיו מספר את סיפורו של מורה צעיר, הלוא הוא פזוליני, הנקרע בין משיכה מינית כפייתית לצעירי האזור לבין ייעודו להנחיל לילדים בכפרו את האהבה לשירה.

כך כתב פזוליני בהקדמה לספר:
אני חש צורך לומר לקורא דבר־מה לפני שיתחיל בקריאת הספר. אך מה אומר לו? כתיבת מילות ההקדמה המועטות הללו יצרה אצלי מבוכה גדולה מאי פעם. הסתכנתי מאוד כשכתבתי את מעשים לא טהורים ואת אמדו מיו. 
לבסוף אני מבקש מהקורא שלא יגרום לי להתרסק אם יחשוב שסיפוריי אינם מוצלחים. גם במקרה זה השאלה היא אם דרושה כאן כנות או צביעות: אם מחיי־שלי אספתי את החומרים לספר הזה, אזי משמעות הדבר שלא פחדתי לעשות זאת.