קיכלי בחשכה

מבחר עברי ראשון משיריו של תומס הרדי (1928-1840), המוכר לנו בעיקר מכתיבתו בפרוזה (הרחק מהמון מתהולל, ג'וד האלמוני, ראש העיר קסטרברידג'), אבל היה משורר מרכזי, ששום אנתולוגיה אנגלית אינה שלמה בלעדיו, ו"בין אלף שיריו אין שניים הזהים בניגונם", במילים של המתרגם צור ארליך.

בדומה ליצירותיו בפרוזה, גם רבים משיריו של הרדי מדובבים את המרחב הכפרי של אנגליה המתועשת במאה ה־19, וכמותן הם משרטטים בדרך כלל מערכות יחסים בין־אישיים, או תוך־אישיים, שהאיפוק כובש בהם רגש עז. מקום רב תופסת בשירים גם העמידה לנוכח המוות – בין השלמה מפוכחת עם גזרת הסופיות לבין ניסיונות מגוונים לתת לאהבה לנצח אותה. 

בשלל נושאיה וצורותיה מתרוצצת שירתו של הרדי בין המלנכוליה לאירוניה, וכולה עשויה צליליות עדינה, שהנוסח העברי של צור ארליך מבקש לשחזר בנאמנות בקיכלי בחשכה.