תנועת המחשבות

ספרה הראשון בעברית של מרגרט לוקאס קוונדיש (1673-1623), דוכסית ניוקאסל, פילוסופית, מדענית־חובבת, משוררת, סופרת, מחזאית, בת־לוויה למלכת אנגליה ואחת הדמויות הנשיות המורכבות והשנויות במחלוקת באירופה של המאה ה-17. קוונדיש עמדה בקשרי ידידות עם מיטב ההוגים והיוצרים של תקופתה, בהם תומאס הובס, רנה דקרט, רוברט בויל וג'ון דריידן, והיתה האישה הראשונה שהוזמנה להשתתף באספה של "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע".

תנועת המחשבות הוא מבחר מתוך The World's Olio, אסופה של פרגמנטים הגותיים, העוסקים במגוון נושאים אסתטיים ואחרים, שפרסמה הדוכסית ב-1655. בדברי ההקדמה שלה, ומתוך מודעות לסגנונה יוצא הדופן ולתנועת המחשבות התזזיתית שלה, מפצירה בנו קוונדיש "לקרוא כל פרק באופן שוטף, ללא עצירות ארוכות או שהיות. [...] שכן כתבים, אם קוראים אותם באופן צולע ועקמומי, באופן בלתי־אחיד ולא יסודי, מאבדים ממובנם". את דבריה היא חותמת במילים הכנות הבאות: "אני יודעת שכתיבתי אינה איתנה דיה כדי להתמודד עם קוראים רעים".

49 ₪

אפשרויות משלוח

איסוף עצמי מהחנות

3 - 5 ימי עסקים

חינם

המגדלור ספרים — מקווה ישראל 18 תל-אביב יפו 6511515

שליחות לדלת ביתך

3 - 10 ימי עסקים

30 ₪

חינם לסל קניות מעל 300 ₪

שילוח בינלאומי

10 - 20 ימי עסקים

150 ₪

250 ₪ לסל קניות מעל 500 ₪

350 ₪ לסל קניות מעל 1,000 ₪

500 ₪ לסל קניות מעל 1,500 ₪

* משלוח לחוֿ"ל עלול לגרור חיוב במיסים ובתשלומים נוספים, בהתאם לכללים ולתקנות של מדינת היעד. בדקו מראש, במיוחד למשלוח לארה"ב, לאור השינוי במדיניות המכסים במדינה

מתוך תנועת המחשבות

מחשבותיהם של משוררים חייבות להיות מהירות, ועם זאת הן חייבות לצעוד קו לקו בלי להידחף, להיות חזקות בלי להתאמץ, זריזות בלי למעוד, שכן מחשבותיהם חייבות להיות כלי נגינה שמיתריו מתוחים כהלכה ומכוונים היטב ליצירת הרמוניה.

וירג'יניה וולף על קוונדיש:

איזו תמונה של בדידות וכאוס עולה מתוך ההתבוננות בחייה [...] כאילו השתלטו שורשיו של מלפפון ענקי על כל שיחי הוורד ופרחי הציפורן וחנקו אותם למוות. איזה בזבוז! אף שכתבה כי "הנשים בעלות הייחוס הגדול ביותר הן הנשים שתודעתן היא המעוצבת ביותר", היא כילתה את זמנה בגיבוב דברי הבל, ושקעה למצולות של אפלה ושיגיון עד כדי כך, שהתקהלויות נוצרו סביב מרכבתה בכל פעם שיצאה משערי אחוזתה. הדוכסית המטורפת הפכה בוודאי לדחליל שאיתו הפחידו נערות אינטליגנטיות מפני גורל דומה. [...] אף על פי כן, למרות שהפילוסופיה שלה חסרת תוחלת, והמחזות שלה בלתי נסבלים, והשירה שלה משעממת ברובה, מרבית דבריה של הדוכסית מתובלים בלהבה אותנטית. קשה שלא ללכת שבי אחר אישיותה האהובה והבלתי־צפויה בעודה מתפתלת ומנצנצת עמוד אחר עמוד. יש בה משהו אצילי, דון־קישוטי ומלא חיות, כמו גם משהו טרוף־דעת ונמהר. הפשטות שלה כה חשופה; האינטליגנציה שלה כה ערה; חיבתה לפיות ובעלי־חיים כה כנה, אמיתית ומלאת רוך. יש בה מן המוזרות של שדון ומחוסר האחריות של יצור לא אנושי כלשהו, מאכזריותו ומקסמו.