אוריאל קון (Uriel Kon, נולד ב-15 בנובמבר 1975) הוא סופר, מו"ל ועורך ראשי של הוצאת הספרים העצמאית תשע נשמות.
כמה עובדות ש(אולי) לא ידעתם על אוריאל קון:
קון נולד בשנת 1975 בבואנוס איירס, ארגנטינה, ומתגורר בירושלים משנת 1998.
הוא למד בינוי ערים בטכניון בחיפה וארכיטקטורה בבצלאל בירושלים, שם גם לימד.
קון כתב ופרסם מאמרים על תרבות ואדריכלות, ערך והפיק סימפוזיונים בינלאומיים בנושא אורבניזם וזכויות אדם, אצר תערוכות, הפיק אלבומי ג'אז, שימש מנהל אמנותי של סדרות קונצרטים שהתמקדו במוזיקה חדשה ולימד ספרות במנשר.
היה שותף עם הילית חמו-מאיר בבניית הסדרה ליברו לספרות לטינו-אמריקאית בהוצאת כתר, ייסד וערך את סדרת אלדורדו לספרות לטינו-אמריקאית חדשה בהוצאת כרמל, שימש עורך ראשי בהוצאת סמטאות והיה עורך ושותף עם שירה חפר בהוצאת זיקית.
בראיון עיתונאי משנת 2017 אמר: "מי שרוצה להיות מו"ל הוא בנאדם שאמור להאמין בהפך המוחלט ממה שנעשה בישראל. הספרות לא צריכה לחקות את המציאות, ומוספי הספרות לא אמורים לכתוב ביקורת ריאליסטית. הם אמורים להאמין ביכולת המולדת של הספרות לשנות את המציאות ולא לשכפל אותה".
"זהו רגע מאוד מרגש בחיים שלי", כתב בעמוד הפייסבוק שלו בינואר 2020, עם צאת ספר הביכורים שלו, לעשות מקום, והמשיך: "כעבור מאה וחמישים ספרים, של אחרים, הרגשתי שהפעם הגיע תורי [...] לפני כמה שנים חוויתי פרידה. נפער בי חלל בלתי ניתן למילוי. שכבתי על הבטן וכיסיתי את ראשי בכרית. רציתי שהימים יחלפו מעליי. מוזיקה, מגע, חברים וקריאות בקושי יכולתי לשאת. נותרה לי דרך מוצא אחת: לנוע ולכתוב. האינטואיציה אמרה לי שאת החלל שנפער בתוכי אוכל למלא על ידי הליכה במרחב. חשבתי שכך אוכל להיוולד מחדש. נאחזתי חזק-חזק בעולם הפיזי. ניסיתי להעניק קולות למקומות שונים כדי לעורר את עצמי דרכם. הייתי דומם. הרגשתי שהעולם חי יותר ממני. התהליך היה מאוד איטי. מנגד, הבחנתי שאני נרגע במהלך הכתיבה. שאני חווה רגעים מרוממים. שבמאמץ סיזיפי אני מתחיל לסמוך על פעימת היד שלי, על פעימת היד הכותבת. ככל שחלף הזמן, הלכה הפרידה והתרחקה ממני, צעד אחר צעד, טקסט אחר טקסט. יצרתי תרגילים בתפישת מרחב. כל אחד מהם שואל שאלה ומציע תשובה לדרכים השונות שבהן אפשר לנתח מקום על כל מרכיביו. מה משתנה באי בכל פעם שחוזרים אליו? מה מאפיין שטח הפקר? מה הקשר בין יין להתרחשות, ובכלל בין החושים שלנו לבין מקום? ומה בנוגע לגוף שלנו כמפה מרחבית, והמרחב כאמצעי לעינוגו?"
