פרננדו פסואה

כאשר ב- 1935 הלך לעולמו המשורר הפורטוגלי פרננדו פסואה בגיל 47, ספק רב אם ידע עליו מישהו מחוץ לקהילה הספרותית בארצו. 

פרננדו פסואה נולד בליסבון ב- 1888. ילדותו ונעוריו עברו עליו בעיר דרבן שבדרום אפריקה, שם שימש אביו החורג כקונסול. הוא חזר לעיר הולדתו בגיל שבע עשרה, החל ללמוד באוניברסיטה אך עד מהרה מצא לו משרה כלבלר מסחרי בעיר ובה עבד עד למותו ב- 1935. 
אף כי בימי חייו פרסם פסואה כרך קטן של שירים בפורטוגלית, ארבעה כרכים דקים של שירה באנגלית ולמעלה מ- 400 שירים וקטעי פרוזה בעיתונים ובכתבי עת, הוא בילה את מרבית חייו כהלך אלמוני ברחובות העיר התחתית של ליסבון, ושמו ויצירתו לא נודעו מחוץ לחוגים הספרותיים.
לאחר מותו של פסואה נתגלתה תיבת עץ ובה למעלה מעשרים ושבעה אלף דפים כתובים הכוללים דברי שירה, רומנים ומחזות, וטקסטים ביקורתיים ופילוסופיים. בזכות כתבים אלה, שנכתבו על ידו ועל ידי עשרות הטרונימים שברא, נחשב פרננדו פסואה לאחד המשוררים הגדולים ביותר בשפה הפורטוגלית ולאחת מדמויות המופת של הספרות המודרנית בעולם.
מאז 1942 התפרסמו עשרות כרכים מיצירתו של פרננדו פסואה ומפעל ההוצאה לאור של כתביו עתיד עוד להימשך שנים רבות. 


ספרים של פרננדו פסואה שראו אור בעברית:

כל חלומות העולם (כרמל, 1993)
ספר האי-נחת (בבל, 2000)
מהחלון הגבוה ביותר (כרמל, 2004)
מה עשיתי מן החיים (כרמל, 2006)
הבנקאי האנרכיסט (רימונים, 2006)