מהדורה מחודשת ליצירת הפרוזה המרכזית של פרננדו פסואה (1935-1888), המשורר הפורטוגלי החשוב ביותר בעת החדשה הנחשב לאחד היוצרים הגדולים בספרות העולמית.
ספר האי-נחת, שפסואה עסק בכתיבתו במשך כעשרים שנה, הוא אוסף של קטעי פרוזה הנע בין יומן אינטימי לתיאורי נוף ורגשות, הרהורים מטפיזיים, מחשבות על ספרות ואמנות וחדירה למעמקי נפשו של הכותב – מסמך מרתק שנכתב על ידי אדם שמתבונן פנימה, ומגלה שהנפש היא העולם היחיד שקיים.
המהדורה העברית היא גירסה שלמה של הספר בתרגום מפורטוגזית של יורם מלצר, שהוסיף הקדמה והערות.
"לנסוע? כדי לנסוע מספיק להיות קיים. אני עובר מיום ליום, כמו מתחנה לתחנה, ברכבת של גופי, או של גורלי, רכון על הרחובות והכיכרות, על התנועות ועל הפנים, הזהים תמיד והשונים תמיד, כפי שבסופו של דבר הם הנופים.
אם אני מדמיין, אני רואה. מה עוד אני עושה אם אני נוסע? רק חולשתו הקיצונית של הדמיון מצדיקה את הצורך לשנות מקום כדי להרגיש".
