חמישה סיפורים מענגים של ירוסלב האשק, המוכר מיצירת המופת החייל האמיץ שוויק, בתרגום מצ'כית של פאר פרידמן.
על האשק מובאים הציטוטים הבאים:
האשק היה הומוריסט מהמעלה הראשונה… בבוא היום אולי יזכירו אותו בנשימה אחת עם סרוונטס ורבלה (מקס ברוד)
בבית הספר אמרו לנו שהומור הוא תבלין. היום נראה לי שהומור אינו סתם תוסף, אלא דרך עקרונית להתבונן בעולם. להאשק היה הומור. והוא היה אדם שבאמת ראה את העולם (קארל צ'אפק)
כמו דיוגנס, האשק מתחכך בשולי החברה, ושומר על עצמאותו (פיטר סטיינר)
כולי הערצה לאדם על האנושיות הנגלית ביצירותיו הספרותיות מבעד לאירוניה, החמיצות, השמחה והמעמקים הסמויים (ג'.ד. סלינג'ר)
פקיד העירייה המתלמד בּאחוּרָה היה בחור צעיר וחסר ניסיון, שלא ידע כי ריבוא סכנות אורבות לאנשים מסוגו בבניין העירייה, וכי מתלמד צריך בו לאופי קשוח כדי שלא יישבר וימצא עצמו מסובך באיזו פרשיית שחיתות — עם הממונים עליו או בלעדיהם. פקיד העירייה המתלמד בּאחוּרה לא ידע, כי ההידרה של תאוות־הבצע והממון אורבת שם ומאיימת לבלוע את נשמותיהם הרכות של פקידי עירייה מתלמדים, כשם שבלעה כבר גם שֵׂיבוֹת רבות של לבלרים ישישים. כל פרשיות השחיתות העירוניות הגדולות שהסעירו את דעת הקהל (ואין כוונתי כאן לכתב־העת 'דעת הקהל' של האדון העורך שאשֶק) מתגמדות נוכח פרשייתו של הפקיד המתלמד בּאחוּרה. בּאחוּרה המושחת נודד ותועה היום בעולם, כיהודה איש קריות לפניו, שהרי השחית את דגלה הצח של עירייתנו ושב והשליך בו בוץ ורפש — לא זו אף זו, חרבן עליו פשוטו כמשמעו.
