סקס. 26 סיפורים עבריים עכשוויים

מתוך 26-27-28 / מעין בן הגיא

היא גבוהה ממנו ביותר מראש. וזה לא שהוא נמוך, לגמרי ממוצע. יש לה ירכיים חומות, קשות ורחבות, שתמיד מגיחות מג'ינס ממש קצרים, מכנסי דפוק־אותי קוראים להם פה, פרומים איפה שנגזרו. מאחור חלק מהתחת בחוץ ומלפנים המשולש ממש בולט. כשהיא מורידה אותם ונשארת עם הביקיני אני מנסה להסתכל עליה כמה שאני יכולה בלי שהיא תראה. החזה שלה די קטן, קטן מהחזה הבינוני שלי. הציצי שלה יוצא מחזייה צהובה סרוגה, רופפת, שמכסה בעיקר על הפטמה. אני לא מבינה איך הפטמות במשולשים הצהובים תמיד נראות קשות. רוב הזמן היא שוכבת על מגבת ונוצצת משמן שיזוף. בעור המפשעה אני רואה את הנקודות שנשארות אחרי הסרת השיער, ואותו שכוב לידה, רובו על מגבת נפרדת. לשניהם אותם משקפיים שחורים והבעה אטומה של עבדי שמש. היא בחום והוא אדום שלוק. אני נכנסת למים. בכל יום אני מוסיפה בריכה. היום אשחה עשרים ושבע. משעמם לשחות. משעמם החופש. כשאני שוחה אני מדמיינת את הכתפיים שלי מתרחבות, את השרירים עגולים ותפוחים כמו של שחייניות. האם כמו אצלן, כשאהיה שרירית גם החזה ישתטח ויקטן? האם תמיד כשאת משיגה משהו מתקזזים איתך? המכנסיים הקצרים שאני לובשת מעל בגד הים מתנפחים במים, נוגעים ונפרדים מהירכיים על פי התנועה והזרמים. אני לא שזופה כי תמיד אני יוצאת ישר אל המגבת ומתעטפת בה. אף פעם לא מתקלחת במלתחות. החדר שלי מרוחק עשר דקות מהבריכה. כשאני יוצאת, המים נוטפים ממני אל משטח הבטון הלוהט. שניהם מביטים בי בתיאום. המבט שלה אקראי, נתפס באדישות בגוף היחיד שזז בסביבה. עיניו מאחורי העדשות הכהות הן צביטות בגב, בתחת, ברגליים שבצעדים מטפטפים מתקדמות מהר למגבת שעל הכיסא.