זיכרונותיו של גנן אנגלי, שראה אור לראשונה בבריטניה ב-1950, הוא יומן זיכרונות של גיבור ספרותי יוצא דופן: יתום אסופי שהקדיש את חייו לערוגות הגן של בעלת אחוזה שפרשה עליו חסותה בגיל צעיר. הוא מתאהב בגן, בעצים ובפרחים, ומוצא משמעות בקיומו דרך מלאכת הגננות ודרך היכרות עם עולמם המופלא של הצמחים. בין הצמחים הוא מבשיל לבגרות, מצליח לגדל תותים שהמתיקו טרם עונתם ונהפך לגנן עיקש ואמיתי. סיפור פסטורלי ועדין, שמתבונן ברכות, בבהירות ובחמלה באדם ובצומח, ובוחן את מערכת היחסים המתקיימת בין השניים, פרי עטו של רג'ינלד ארקל (Reginald Arkell), סופר, מחזאי, אמן-קומיקס ומשורר בריטי יליד המאה ה-19, הנחשב לסופר הקלסי של סוגת נובלת הגן. ספר מקסים ומתנה מושלמת עבור אוהבי הצמחים, הגנים והטבע, אנשים צנועים שנהנים ומוצאים אור בעבודת כפיים, ביצירה ובחיבור לעולם שסביבנו.
לא כל הפרחים פורחים בעת ובעונה אחת. תמיד אתה מאחר או מקדים. הפרחים שאתה מגדל היום לעולם לא יהיו יפים כמו הפרחים שגידלת אתמול ותגדל שוב מחר. הגנן הוא יצור מתוסכל, שמבחינתו הפרחים לעולם אינם מלבלבים ברגע הנכון. בכל הסובב אותו הוא רואה שינוי וקמילה. כל זה עצוב מאוד, ואיך הגננים מצליחים להמשיך לתפקד למרות הצרות – זהו אחד מאותם דברים שאיש אינו מבין. הרברט הצעיר ערך רשימה של כל הפרחים שיכלול בזר המנצח שלו. אירוסי ענף, פיליפנדולה, מימול, קרדמין, להבית משונצת-כותרת, פרחי לורד וליידי, וכמובן, זכריני הבר. בסופו של דבר נאלץ למחוק מרשימתו שמות רבים כל כך עד שנדמה כי לא נשאר דבר. זה היה נורא. הרברט הצעיר התיישב על הגדה, הדלי שלו לצידו, וכמו גננים רבים לפניו התאבל על שאינו יכול לדחוס את הקיץ כולו לצהרי יום אחד של חודש אוגוסט.
