התאבדות הוא מונולוג הכתוב בגוף שני ופונה לחבר נעורים שהתאבד. הטקסט מבקש לחקור בסבלנות את חידת התאבדותו חסרת הפשר לכאורה של החבר, אך תוך כדי כך כותב חידה חדשה לגמרי, זו של התאבדות המחבר.
ב-15 באוקטובר 2007, כמה ימים לאחר שמסר למו״ל שלו את כתב היד שכותרתו התאבדות, נמצא אדואר לווה תלוי בביתו. הוא הותיר אחריו ערימה של מכתבים מפורטים שיועדו לבת–זוגו ולחבריו. הספר ראה אור ב-2008, כמה חודשים אחרי מותו.
לווה היה צלם ואמן מושגי, ובעשור האחרון של חייו הקצרים (2007-1965) השתלבה בעשייתו האמנותית גם יצירה ספרותית ניסיונית שזוכה כיום לעניין רב בעולם. ב-2021 ראה אור בהוצאה בבל ספרו דיוקן עצמי, שפורסם לראשונה ב-2005.
אתה בן עשרים וחמש. אתה יודע עכשיו יותר ממני על המוות, ההתאבדות שלך היתה יפה באופן שערורייתי [...] האופן שבו עזבת את החיים כתב מחדש את הסיפור על דרך השלילה. אלה שהכירו אותך מפרשים כל אחד מצעדיך לאורו. צלו של העץ השחור הגדול הזה מסתיר מעתה את היער שהיו חייך.
