חלומות רכבת

כשצעד רגלי הביתה אחרי האירוע הזה, סטה גריינייר מדרכו שני מייל אל החנות שבכפר המסילה מֵדוֹאוּ קְרִיק כדי לקנות בקבוק של סַרסָפָּרִילָה הוּד לאשתו, גלאדיס, ולבתו התינוקת, קייט. היה לו חם כשעלה במדרון בין העצים אל הבקתה, ולפני שעבר את המייל האחרון עצר והתרחץ בנהר המויי, במקום עמוק במעלה הזרם מהכפר.

זה היה בשבת בלילה, ובהכנה לקראת הערב נאספו שם כמה אנשים מצוות המסילה במדואו קריק, רחצו בבגדיהם והתיישבו על הסלעים להתייבש בטרם תיטוש שארית אור היום את הגיא. הגברים השאירו את נעליהם ואת מגפיהם בצד וטבלו במים עד כתפיהם, שואגים ומתיזים. רבים מהם כבר לגמו ויסקי מבקבוקים שטוחים בעודם יושבים ורועדים מקור לאחר הרחצה. פה ושם הזדקרו מפני המים זרוע ויד אוחזת כובע מרופט כשמישהו הרטיב את ראשו. גריינייר לא הכיר אף אחד, התבדל לעצמו ופקח עין על מגפיו ועל בקבוק הסרספרילה שלו.

כשהלך הביתה בחשכה הנופלת גריינייר כמעט פגש את הסיני בכל מקום. סיני בדרך, סיני ביער. סיני צועד בלאט, ידיו מידלדלות מזרועות דמויות חבל. סיני מגיח מהנחל בצעדי מחול כמו עכביש.