תרגום חדש ועדכני לקלסיקה - ספר הפולחן על הולדן קולפילד, נער בן 17 בארצות הברית של אמצע המאה העשרים. זהו רומן התבגרות ריאליסטי, המתאר שלושה ימים בחייו של המספר, תלמיד תיכון בעיר ניו יורק. קולפילד, רגיש לזולת ושונא זיוף, מסולק מפנימייה יוקרתית בגלל ציוניו ומסתובב בניו יורק עד שיקבלו הוריו את הבשורה המרה. בקול ייחודי הוא מתאר ימים אלה ושוטח את השקפת עולמו, שגם עכשיו, יותר משבעים שנה אחרי שהספר ראה אור לראשונה, עודנה רלוונטית, אולי רלוונטית מתמיד.
למרות היותו שנוי במחלוקת, התפסן בשדה השיפון שחיבר ג'יי די סלינג'ר נחשב לפורץ דרך ומן המשפיעים בספרות האמריקאית. גיבורו מדבר בשפה ישירה שאיש לא דיבר לפניו, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות. דמותו של קולפילד ברומן נתפסה כפֶה לדור החדש ולתחושת הניכור של בני הנעורים מהחברה, והולדן קולפילד היה לסמל של מרד נעורים.
הספר ראה אור לראשונה בעברית בשנת 1954 בהוצאת דפנה, בשם אני, ניו יורק, וכל השאר, בתרגומם של אברהם יבין ודניאל דורון, אשר חתמו על התרגום בשם העט אברהם דניאלי. בשנת 1975 פורסם התרגום מחדש בהוצאת עם עובד, ערוך מחדש. המתרגמים חתמו עליו בשמותיהם המלאים, ואת הכריכה האיקונית עם הריבוע הצהוב במרכז עיצב שמעון זנדהאוז. ב-2003, במסגרת חגיגות 60 שנה לעם עובד, ראתה אור מהדורה חדשה של הספר בכריכה חדשה, גם היא בעיצוב שמעון זנדהאוז, ועכשיו בתרגום חדש של גילי בר־הלל סמו בעיצוב יהודה דרי.
'בשביל הדגים זה יותר קשה, כל החורף הזה, מאשר בשביל הברווזים, למען השם. תחשוב עם הראש שלך, למען השם'. איזה דקה רק שתקתי. ואז אמרתי: 'בסדר. אז מה הם עושים, הדגים שלך, כשכל האגם הקטן נהיה גוש קרח, ואנשים מחליקים עליו וכל זה?' הורביץ שוב הסתובב כולו. 'מה ז׳תומרת מה הם עושים?' הוא צעק עליי. 'הם נשארים בדיוק איפה שהם, למען השם'. 'הם לא יכולים סתם להתעלם מהקרח. הם לא יכולים סתם להתעלם ממנו'. 'מי מתעלם ממנו? אף אחד לא מתעלם ממנו!' אמר הורביץ. הוא היה כל כך נסער מכל זה, שחששתי שהוא תיכף ייכנס עם המונית באיזה עמוד או משהו.