לוליטה

לוליטה, שנדפס לראשונה בפריז ב-1955 (המו"לים בארצות הברית חששו להוציאו לאור) ונעשה כעבור שלוש שנים רב-מכר שערורייתי, הוא אחד הרומנים החשובים של המאה העשרים והמושלם ברומנים של ולדימיר נבוקוב, הן בשל סגנונו הווירטואוזי והן בשל הנושא שבו עוסק הספר: סיפור אהבתו הפדופילית של גבר מבוגר לילדה בת 12 ותיאור מסעם המשותף ברחבי ארצות הברית. בינואר 2007 בחר הטיים מגזין בספר לרשימת עשרת הספרים הגדולים של כל הזמנים.

הספר בנוי כמעין רומן בלשי במהופך: מתחילתו ידוע לנו כי המספר, הומברט-הומברט, יושב במעצר לקראת משפט בעוון רצח, ועלינו לנסות ולגלות את זהותו של הנרצח. רומן מתוחכם עד אימה, אבל קריא מאוד, מצחיק לפרקים ומעורר מחשבה תמיד.  

לוליטה תורגם לעברית בפעם הראשונה בשנת 1959 על ידי יוסף ורהפטיג בגרסה שנחשבת לא צמודה למקור, ובפעם השנייה בשנת 1986 בתרגומה של דבורה שטיינהארט בהוצאת הספריה החדשה. הספר שלפנינו הוא מהדורה חדשה לתרגום זה, ומצורפות לו שתי אחריות-דבר: איך מתרגמים תשבץ? מאת מתרגמת הספר וצילו של הזאב הבודד: לוליטה בצלם הומברט מאת מנחם פרי.