בנובלה המיוחדת טימות'י, מעניק ורלין קלינקנבורד קול וכושר הסתכלות אנושיים לצבה - כן, כן, צב ממין נקבה.
איש הדת האנגלי וחוקר הטבע בן המאה השמונה גילברט וייט כתב בספרו חקר הטבע של סלבורן (1789) על צב שחי בגנו שלוש עשרה שנה, אלא שמתברר כי טימות'י היה בעצם צבה, ובספר שלפנינו אנו זוכים להצטרף אליה להרפתקה בת שמונה ימים מחוץ לחצר בית הכפר האנגלי, וליהנות מתיאורי טבע יפהפיים ומהערות נבונות על הרגליהם המוזרים של בני האדם.
רק לאחר חודשים רבים של חיים ביניהם נעשיתי בטוחה שבני אנוש יכולים לא ליפול. [...] יציבים על רגליהם הרבה פחות מתרנגולת המנקרת למצוא פירורי לחם ברחוב. חיות מתנדנדות, דו־רגליות, מתנהלות על קביים. רק מרחוק אני יכולה לראותם בשלמותם. [...] אני עדיין מפקפקת ביציבותם של בני המין הזה. האם רק מטען המוח די בו להחזיק אותם זקופים? או שראשיהם כבדים פחות משהם נראים?