הסופרים והקיסרים

ארבע מסות על צמדים בלתי־נשכחים – מפלובר וקפקא, דרך האחים וינסנט ותיאו ואן גוך, קפקא ופליצֶה, וגם שני העמים היושבים כאן – בספרו המקורי של הסופר עטור הפרסים ועורך הספרות הבכיר יובל שמעוני, הבוחן בעומק מחשבתי ובכתיבה עשירה את המתח שבין דמיון ושונוּת, קרבה ואהבה, זרות ושנאה.

בכל צמד של הסופרים והקיסרים, שניים שלכאורה רחוקים מאוד זה מזה (אבל מתברר שלא באמת) או שהם נראים קרובים מאוד (אבל לא כך ייראו במבט חוזר). את הצמד הראשון קושר עיסוק משותף, את השני קושרת קִרבת דם, את השלישי קִרבת לב, ואת הרביעי היפוכה הגמור – שנאה נוראה.

ובהרחבה:
גוסטב פלובר ופרנץ קפקא, כביכול שני ניגודים מוחלטים, הן בנושאי כתיבתם וסגנונם והן באורח חייהם – האומנם היו כאלה? וינסנט ואן גוך ותיאו אחיו שתמך בו כל שנות בגרותו, האם אכן אחָאות הדוקה אפיינה את יחסיהם עד מותם חודשים אחדים זה מזה? וההתכתבות הנואשת, רבת־המכתבים, בין פרנץ קפקא לפליצֶה, כמה היא דומה להתכתבות בין משורר עברי לגננת מראשון לציון וכמה היא שונה ממנה? ושני העמים היושבים כאן, שראשיתם בקרבת דם מיתית ושנים ארוכות הם לפותים בחיבוק מצמית, לאן מועדות פניהם? במבט משתהה וברגל יחפה נודד יובל שמעוני מתחום לתחום ובין אישים – נושא אליהם עיניים או תוהה או חרד עד עמקי נשמתו.