מבעד לקרקעית השקופה

ספרו הרביעי של הסופר המוערך יובל שמעוני, מחבר מעוף היונה, חדר, אל העפר וקו המלח, חתן פרס ברנר לשנת תשע"ה, פרס ניומן לספרות עברית לשנת תשע"ז, ועורך בכיר בעם עובד. 

אסיר בתא כלא, בתא הסמוך כלואה אשתו. היא אינדיאנית ילידת המקום, הוא הגיע לאי בנעוריו מלא תקוות בסופה של הפלגה ארוכה. כולאיו מציבים לפניו שתי אפשרויות: להסגיר מבוקש או להיתלות למחרת עם אשתו. שנים רבות של חיים משותפים מאחוריהם. כל זה קורה במאה אחרת, אבל מה שעומד ביסוד ההתלבטות אינו מוגבל בזמן.

בחלקו השני של הספר שוכב על ערש דווי אדמירל שימי הזוהר שלו חלפו מזמן, ומחכה לאיש אמונו שיחזור ויבשר לו ששליחותו צלחה. גם בחוליו עוד תכנן מסע אחרון, חשוב מכל קודמיו, שאולי ישיב לו את תהילתו שאבדה. הוא שגילה לפני שנים את האי הזה שהכלא נבנה עליו ועוד איים רבים מלבדו, אבל כולם אינם נחשבים עוד בעיניו לעומת יעדו הבא, הקדוש, אם אכן יפליג אליו.

האסיר והאדמירל קשורים זה לזה, וסיפוריהם משלימים זה את זה. במרכז שניהם אמונות גדולות, חובקות עולם, וכוחו של אדם להיאחז בהן - עד מוות או עד פיכחון.